תוספות יום טוב על משנה טהרות 10 פרקים

תוספות יום טוב על משנה טהרות ב׳:ה׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« תוספות יום טוב על משנה טהרות ב׳:ד׳ תוספות יום טוב על משנה טהרות ב׳:ו׳ »

6 סוטה פתח ↗

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה וּמַשְׁקֵי תְרוּמָה — כָּךְ פּוֹסֵל אוֹכְלֵי קוֹדֶשׁ וּמַשְׁקֵי קוֹדֶשׁ!

6 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

הָאֳכָלִים לֹא יִהְיוּ אַב טֻמְאָה לְעוֹלָם לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵיהֶם. וְיִהְיוּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהָאָדָם אוֹ הַכְּלִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה אִם נָגַע בְּאֹכֶל עֲשָׂאוּהוּ שֵׁנִי וְהָאֳכָלִין יִהְיוּ שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי לְטֻמְאָה מִדִּבְרֵיהֶן בִּלְבַד:

5 והשלישי שבקדש. דכתיב ויקרא ז׳:י״ט והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל. מי לא עסקינן דנגע בשני. פירש"י דהא בכל טמא כתיב ושני אקרי טמא דכתיב שם יא כל אשר בתוכו יטמא כדתנן במ"ב פ"ה דסוטה. גמ' שם דף כ"ט:

6 שבקדש. עיין בסוף פרקין:

7 הרביעי פסול. יליף לה התם בק"ו ומה מחוסר כפורים שהוא טהור בתרומה אסור בקדש עד שיביא כפרתו כדתנן במ"ג פי"ד דנגעים. הג' שהוא פסול בתרומה. אינו דין שיעשה רביעי בקדש:

6 מעילה פתח ↗

חַטַּאת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה, נִמְלְקָה – הוּכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. הוּזָּה דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהּ מְעִילָה. גְּמָ׳ קָתָנֵי הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. לִיפָּסֵל – אִין, אֲבָל לְטַמּוֹיֵי – לָא. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם תְּחִלָּה לַקֹּדֶשׁ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה תְרוּמָה וְאוֹכְלֵי תְרוּמָה, כָּךְ הוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וְאוֹכְלֵי קֹדֶשׁ. אָמַר רָבָא: לְאַבָּא שָׁאוּל מַעֲלָה עָשׂוּ בַּקֳּדָשִׁים, שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן לִטְבוּל יוֹם כָּרִאשׁוֹן, לְרַבִּי מֵאִיר כְּאוֹכֶל שֵׁנִי. לְרַבָּנַן, כֵּיוָן דִּטְבַל – קְלַשׁ טוּמְאָה, פָּסוּל – מְשַׁוֵּי, טָמֵא – לָא מְשַׁוֵּי. הוּזָּה דָּמָהּ – חַיָּיבִין כּוּ׳. מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, אֲבָל אִיסּוּרָא – אִיכָּא. וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דְכֹהֲנִים הוּא! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לַיּוֹצְאִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, דְּלָאו בַּת אֲכִילָה הִיא. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף – אֵינוֹ מְעַכֵּב. דְּתָנֵי רַב: ״הוּזָּה דָּמָהּ״. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב. וְתָנֵי רַב: ״מִיצָּה דָּמָהּ״. תָּא שְׁמַע: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הִיא״. בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה... חַטָּאת הִיא״, אֶלָּא לְרַב הוּנָא, מַאי ״וְהַנִּשְׁאָר״? כִּדְתַנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שֶׁאִם נִשְׁאַר. וּמַאי ״חַטָּאת הִיא״? אַרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מִנְחָה דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתֶרֶת״. הָכִי נָמֵי שֶׁאִם נִיתּוֹתַר? וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: ״מִסׇּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כׇּל לְבֹנָתָהּ״ – פְּרָט שֶׁחָסְרָה סׇלְתָּהּ וְחָסְרָה שַׁמְנָהּ וְחָסְרָה לְבוֹנָתָהּ! אָמְרִי: הָתָם כְּתִיב ״וְהַנּוֹתֶרֶת״, קְרָא יַתִּירָא כְּתִיב. מֵתִיב אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לְרַב הוּנָא: אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָן וּמִיצָּה דָּמָן חוּץ לִמְקוֹמָן – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנָּן – פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. קָתָנֵי מִיהַת מִיצָּה דָּמָן! הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: לִצְדָדִין קָתָנֵי. גּוּפָא, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שֶׁאִם נִשְׁאַר בַּדָּם. וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם: שִׁירַיִים מְעַכְּבִין, וְאָמַר רַב פָּפָּא: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ! תְּרֵי תַנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. מַתְנִי׳ עוֹלַת הָעוֹף – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. נִמְלְקָה – הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. מִיצָה דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. הוּזָּה דָּמָן – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיַּתִּיךְ הַבָּשָׂר. הָעוֹלָה – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. נִשְׁחֲטָה – הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וְאֵין מוֹעֲלִין בָּעוֹרוֹת, אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן. חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. נִזְרַק דָּמָן – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, אֲבָל מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. קָרְמוּ בַּתַּנּוּר – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה, וְלִישְׁחוֹט עֲלֵיהֶן אֶת הַזֶּבַח. נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה. לֶחֶם הַפָּנִים – מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה. קָרַם בַּתַּנּוּר – הוּכְשַׁר לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּלְהִסָּדֵר עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן. קָרְבוּ הַבָּזִיכִּין – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בּוֹ מְעִילָה. הַמְּנָחוֹת – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. קָדְשׁוּ בִּכְלִי – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. קָרַב הַקּוֹמֶץ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. וְאֵין מוֹעֲלִין בַּשִּׁירַיִם, אֲבָל מוֹעֲלִין בַּקּוֹמֶץ עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, הַנֶּהֱנֶה מֵאֵפֶר תַּפּוּחַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, רַב אָמַר: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹעֲלִין בּוֹ. לִפְנֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמוֹעֲלִין בּוֹ. כִּי פְּלִיגִי – לְאַחַר תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. רַב אָמַר: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ – הֲרֵי נַעֲשָׂה מִצְוָתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן דִּכְתִיב: ״וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וְגוֹ׳״ – כֵּיוָן דִּצְרִיךְ לְבִגְדֵי כְהוּנָּה, בִּקְדוּשְּׁתֵיהּ קָאֵי. תְּנַן: מוֹעֲלִין בָּהֶן עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן, קַשְׁיָא לְרַב! אָמַר לְךָ רַב: עַד שֶׁתֵּרָאֶה לְבֵית הַדֶּשֶׁן. מֵיתִיבִי: וְכוּלָּן, שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר, וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. הָא עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – יַחֲזִיר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, נִיחָא, אֶלָּא לְרַב, קַשְׁיָא! אָמַר לְךָ רַב: שָׁאנֵי גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּיהּ מְשָׁשָׁא. אִיכָּא דְּאָמַר לַהּ לְהָךְ גִּיסָא: טַעְמָא מִשּׁוּם גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּיהּ מְשָׁשָׁא, הָא אֵפֶר דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא, אֲפִילּוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. בִּשְׁלָמָא לְרַב, נִיחָא, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, קַשְׁיָא! אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ אֵפֶר, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּקָתָנֵי גַּחֶלֶת – קָאָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִילּוּ גַּחֶלֶת, דְּאִית בַּהּ מְשָׁשָׁא, כִּי פָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. אִיתְּמַר: הַנֶּהֱנֶה מִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, רַב אָמַר: מַה שֶׁנֶּהֱנָה – יִפְּלוּ לִנְדָבָה. וְלֵוִי אָמַר: יָבִיא דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי: מְעִילָה זוֹ לְהֵיכָן הוֹלֶכֶת? הַלְּמֵידִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ. מַאי נִיהוּ? קְטֹרֶת. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: הַנֶּהֱנֶה מִדְּמֵי חַטָּאת וּמִדְּמֵי אָשָׁם, עַד שֶׁלֹּא קָרְבָה חַטָּאתוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא חַטָּאתוֹ. וְעַד שֶׁלֹּא קָרְבָה אֲשָׁמוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא אֲשָׁמוֹ. קָרַב חַטָּאתוֹ – יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. כְּבָר קָרַב אֲשָׁמוֹ – יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַנֶּהֱנֶה מִקׇּדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מַה שֶּׁנֶּהֱנָה יִפְּלוּ לִנְדָבָה. כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ – לַמִּזְבֵּחַ. קׇרְבְּנוֹת קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – לְבֶדֶק הַבַּיִת. קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – לְנִדְבַת צִבּוּר. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, עַד שֶׁלֹּא קָרְבָה חַטָּאתוֹ – יוֹסִיף וְיָבִיא חַטָּאתוֹ, מִשֶּׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ – יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. וְקָתָנֵי כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ – לַמִּזְבֵּחַ, וְלָא שְׁנָא דְּאִיכַּפּוּר בְּעָלִים, וְלָא שְׁנָא הֵיכָא דְּלָא אִיכַּפּוּר! רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כׇּל חַטָּאת שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלֶיהָ – תָּמוּת. וְסֵיפָא רַבָּנַן?! אָמַר רַב גְּבִיהָא דְּבֵי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר אַבָּיֵי: רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן. אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נֶהֱנָה מִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא קוֹדֶם זְרִיקָה, וּמֵאֵימוּרַי קָדָשִׁים קַלִּין לְאַחַר שֶׁהֶעֱלָן, דְּפָטוּר. פְּשִׁיטָא, מַאי קָא מַפְסֵיד? מַהוּ דְּתֵימָא בְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא – אִית לֵיהּ מִצְוַת שְׂרֵיפָה לְכֹהֲנִים, אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּין – אִיכָּא מִצְוָה לְהַפּוֹכֵי בְּצִינּוֹרָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. אָמַר רָבָא: הָא דְּאָמְרַתְּ ״כְּבָר קָרְבָה חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח״, הָנֵי מִילֵּי דְּאִתְיְדַע לֵיהּ קַמֵּי כַּפָּרָה, אֲבָל לְאַחַר כַּפָּרָה – יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מַאי טַעְמָא? אֵין מַפְרִישִׁין מִתְּחִלָּה לְאִיבּוּד. מַתְנִי׳, הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. קִדְּשָׁן בִּכְלִי – הוּכְשַׁר לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה, וְחַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר, וּמִשּׁוּם טָמֵא וּפִיגּוּל אֵין בָּהּ. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ מַתִּירִין. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, כֵּיוָן שֶׁקִּידֵּשׁ בִּכְלִי – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר וְטָמֵא, וּפִיגּוּל אֵין בָּהּ. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין? וְדִין הוּא: וּמָה פִּיגּוּל שֶׁהוּא בִּידִיעָה אַחַת, וְקׇרְבָּנוֹ קָבוּעַ, וְלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, טוּמְאָה, שֶׁהִיא בִּשְׁתֵּי יְדִיעוֹת, וְקׇרְבָּנוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכׇּל זַרְעֲכֶם וְגוֹ׳״ – בְּכׇל הַקֳּדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יִקְרַב״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ שֶׁהוּא חַיָּיב?! הָא כֵּיצַד? כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירִין, וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּקְדַּשׁ בִּכְלִי. הַדְרָן עֲלָךְ חַטַּאת הָעוֹף.

« תוספות יום טוב על משנה טהרות ב׳:ד׳ תוספות יום טוב על משנה טהרות ב׳:ו׳ »