תוספות יום טוב על משנה פרה י״ב:ט׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה פרה י״ב:ט׳
9 הַסַּלִּים שֶׁבַּקַּנְתָּל, וְהַמִּטָּה שֶׁל טַרְבָּל, וְקֶרֶן שֶׁל כְּלִיבָה, וּקְרָנִין שֶׁל יוֹצְאֵי דְרָכִים, וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, וּשְׁלַל הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה:
פירוש תוספות יום טוב על משנה פרה י״ב:ט׳
9 הסלים שבקנתל. פי' הר"ב סלים שדרכן להוליך וכו' על גבי החמור ולחמור קורין בל' ישמעאל קנתל. הר"ש בשם הערוך:
10 והמטה של טרבל. פי' הר"ב כמין עז וכו'. והוא כלי בעל חוליות יתרכב קצת חלקים בקצתם הרמב"ם וז"ל רש"י זבחים דף קי"ו ב' כמין עז של עץ ויש בו יתדות חדים וגם עשוי חריצין ומוליכו ומביאו על הקשין של דישה לאחר שנידש ומחתכין ונעשין תרין תבן. והר"ב שפירש שדשין בו כו' כן פירש"י בעכו"ם דף כ"ד ב':
11 וקרנין של יוצאי דרכים. פי' הר"ב קרני בהמה וחיה שמוליכים כו' והם כלים בעלי חוליות. כמ"ש הרמב"ם:
12 ושלשלת המפתחות. והמפתחות נעשים חבור לטומאה ע"י השלשלת ולא להזייה. כ"כ הרמב"ם פי"ב מה"פ הלכה ו':
13 ושלל הכובסים וכו'. עיין עוד מזה במ"ו פ"ב דעוקצים: *
14 חבור לטומאה ואינו חבור להזייה. לקח החומרא בשני הפנים. הרמב"ם בנא"י. וז"ל בפי"ב מה"פ כל מקום שאתה שומע חבור לטומאה ואינו חבור להזייה. אין זה אלא גזירה מדבריהם שם הלכה ד': *
15 להזייה ובמתניתין דלעיל קתני לטהרה. ואין להקפיד. ובמתני' דלקמן קתני נמי להזייה: