תוספות יום טוב על משנה אהלות 18 פרקים

תוספות יום טוב על משנה אהלות י׳:ב׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« תוספות יום טוב על משנה אהלות י׳:א׳ תוספות יום טוב על משנה אהלות י׳:ג׳ »

2 תוספות יום טוב על משנה אהלות פתח ↗

ואם לאו מונין בו וכו'. לשון הר"ש. ואע"ג דתנן לעיל פ"י משנה ב גבי ארובה שאין בה פותח טפח טומאה בבית נתן את רגלו טהורה. הכא מיירי כשהסנדל נתון בפחת המעזיבה בחציה של מטה דנדונית מחצה על מחצה כדתנן לעיל בפ"ו משנה ד ע"כ. והיינו נמי דדייק הר"ב לפרש ברישא שנראה סנדל העריסה בתוך הבית וכו' וטומאה בתוך הבית. אבל יש עוד פנים לפרש דמיירי שהטומאה תחת הפחת וכשקדם הטומאה לסנדל כי ההיא דפרק עשירי משנה ב. אליבא דרבנן. וכן דייק הכ"מ מפירוש הרמב"ם בפט"ז מהלכות טמא מת הלכה ד. וכתב עוד וא"ת מאי שנא מהא דתנן התם משנה ה הטומאה כנגד הארובה ונתן דבר שהוא מקבל טומאה הכל טמא. ותירץ הר"י קורקוס ז"ל. שכל דבר שנכנס בעובי המעזיבה וממלא הפחת ויושב שם מהתקרה הוא חשוב ואין אומרים בו עירב את הטומאה ולפיכך דייק הרמב"ם לכתוב והית' רגל הערש סותמת את הארובה ע"כ. ובאו לידי דברי מהר"ם שכתב דע"כ מיירי דטומאה בבית שלא כנגד הנקב דאי כנגד הנקב אפי' אם הנקב פחות מטפח מביא את הטומאה. כדתנן לעיל רפ"י נתן דבר המקבל טומאה עירב את הטומאה הלכך בעינן לאוקמי כשהסנדל בחצי המעזיבה של צד הבית. וצריך לומר דשאר כל העריסה מחצי המעזיבה ולמעלה של צד העליה והשתא ניחא האי דנקט מונין בו כדרך שמונין במת. דסנדל חשיב כאילו הוא באהל המת ושאר העריסה הוי דיקרב בדיקרב וטמאה טומאת שבעה. והנוגע בעריסה טמא טומאת ערב דהסנדל והעריסה הוי כשני כלים ואינן חבור כדתנן בסוף מסכת פרה משנה ח. המלבן אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה והיינו סנדל של עריסה אלא דשל מטה גדולה קרוי מלבן כי ההיא דמסכת כלים פי"ח משנה ג אין טמא אלא מטה ומלבן. ובפרק המוכר את הבית בבא בתרא דף סט מלבנות המטה וכו' ושל עריסה של תינוק מקרי סנדל ע"כ:

2 אין בארובה פ"ט. כתב הר"ב הא קמ"ל דאפילו בפחות מטפח לא אמרינן בטומאה לבוד. דהכי גמירי להו גמ' פ"ק דסוכה דף י"ח. והכ"מ ברפט"ז מהט"מ כתב שמצא כך. ואשתמיטתי' דתלמוד ערוך הוא:

3 נתן את רגלו מלמעלן טהור. עיין בפי"ב מ"ד:

« תוספות יום טוב על משנה אהלות י׳:א׳ תוספות יום טוב על משנה אהלות י׳:ג׳ »