תוספות יום טוב על משנה מנחות ו׳:א׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה מנחות ו׳:א׳
1 אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים, מִנְחַת סֹלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים, מִנְחַת הָעֹמֶר, מִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, וְהַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִין לְעַצְמָן:
פירוש תוספות יום טוב על משנה מנחות ו׳:א׳
1 אלו מנחות נקמצות. לשון הר"ב מנחת סולת נקמצת עיסה וכן לשון רש"י וכ"כ הרמב"ם בפרק ז' מהלכות תמידין במנחת העומר ועי' מ"ש במ"ג:
2 מנחת נכרים. עיין מ"ש במ"ה פרק קמא דשקלים:
3 רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת כו'. יליף לה בברייתא מדכתיב ויקרא ה׳:י״ג והיתה לכהן כמנחה להקיש מנחת חוטא של כהנים למנחת חוטא של ישראל לקמיצה אבל שיריה אין נאכלים דדרשינן לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה *ופירש"י כל שיש לכהן לעשות בה יהא כמנחת חוטא של ישראל דנקמצת. ולא לאישים כמנחה. לענין המזבח: