תוספות יום טוב על משנה כלים ל׳:ד׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה כלים ל׳:ד׳
4 צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְמֵאָה. וּגְדוֹלָה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְהוֹרָה. שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָּד. לְגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן, טְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לִכְבָשִׁין. וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית, טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרַיִךְ כֵּלִים, שֶׁנִּכְנַסְתְּ בְּטֻמְאָה, וְיָצָאת בְּטָהֳרָה:
פירוש תוספות יום טוב על משנה כלים ל׳:ד׳
4 צלוחית קטנה שניטל פיה טמאה. נ"ל הטעם משום כיון דקטנה היא אינו משים בה כל כך שמן. וגם יכול להוליכה בקל. ואינו ירא שמא ישפך השמן. אבל גדולה שמשים בה הרבה שמן והיא כבדה וירא פן ישפך השמן כשניטל פיה אינו משתמש בה עוד. מהר"ם:
5 של פלייטון. פי' הר"ב של שמן אפרסמון. ובמ"ג פ"ו דשבת מפרש מור. שקורין מוסקא. וכן פי' הרמב"ם התם והכא. ומסיים נמי או שאר מיני הבושם. וראיתי לרש"י דמפרש התם כמ"ש הר"ב בכאן:
6 והארפכס. פירש הר"ב כלי עשוי לרחים. וכ"פ ספי"ד ועיין מ"ש שם:
7 של זכוכית טהורה. ולזה הוא טהור לפי שכלי זכוכית לא יטמא מהן רק המקבלין כמו שנזכר. הרמב"ם:
8 סליקא לה מסכת כלים