תוספות יום טוב על משנה כלים כ״ד:ג׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« תוספות יום טוב על משנה כלים כ״ד:ב׳ תוספות יום טוב על משנה כלים כ״ד:ד׳ »

3 רש״ש פתח ↗

בתוי"ט ד"ה והבאה במדה וכו' אפס כי עז וק' עלי הא דתנן ברפ"כ דטמאים מדרס וא"ט בשאר טומאות כו'. שם ליתא להאי סיומא וא"ט בשא"ט ואיכא לפרושי דנקט מדרס לרבותא. אפס דמפי' הרמב"ם שם משמע דטהורין משאר טומאות:

4 רש"י על נדה פתח ↗

כל המטמא במדרס הזב מטמא במת - כדמפרש בגמרא שאין לך כלי הראוי למושב הזב שאין שם כלי עליו וראוי לקבל כל טומאות. והא דנקט טמא מת משום דומיא דמדרס הוא דאב הטומאה הוא והכי קאמר כל הראוי להיות אב הטומאה במדרס הזב ראוי להיות אב הטומאה אם נגע במת או נטמא באהל המת:

4 רמב"ם על משנה כלים פתח ↗

תחתית הצורפין. החתיכה מעץ אשר ירכב בה הסומך והוא אשר יקרא אותו במערב זברה הברזל ואנחנו קורין תחתית ויאמר שזה העץ אשר בו שני סמוכין מקבלת טומאה לפי שהוא ממקבלי כלי עץ וזה שיפילו שם גדודי המתכות ויקחו ממנו מה שיתקבץ שם מגרוטות הזהב והכסף הנה החפירה אשר בעץ היא לקבלה. והעץ אשר בו שני סמוכי הנפחין טהור לפי שלא נעשת לקבלה וידוע שהיא לא תטמא אפילו מדרבנן לפי שתכלית מה שיטמא מדרבנן הוא פשוטי כלי עץ וזה עץ אשר צ"ל יסמכו. ימשכו עליו הנפחין אין עליה תורת כלי אמנם העץ אם לא בענין היות סמוכות הברזל מורכב בו הנה הכלל תטמא לשרש אשר קדם בפ' י"ג באמרם עץ המשמש את המתכת טמא: משחזת. ידועה ואינה משחזת של אבן לפי שכלי אבנים לא יטמאו כלל ואינה ג"כ משחזת ברזל לפי שכלי מתכות פשוטיהן טמאים והנה לא יצטרך שיהיה בה בית קבול ואמנם דברו הנה בחתיכת עץ יחליקו עליה את הסכין וייטב חדודו כמו שיחליקו המקיזין התער בעור ולזה אם היה בה בית קבול שמן טמאה לפי השרש הקדום ובהש"ס שבת דף יב: אמרו כתוב אפינקסיה דפלוני ר"ל בלוחותיו ויהיה על הלוח קבוץ לוחות שנים יקבצו כמו פנקס ואם היה באחד מאלו הלוחות חפירה יהיה בו השעוה להמצא בעת הכתיבה יחוקו בו הכתב הנה הוא כלי קבול: ומחצלת. הוא הנקרא בערבי אלהצי"ר: ושפופרת הקש. קנה התבן הוא גם כן כלי קבול ואע"פ שהוא קטן הנה כבר התבאר לך שכלי קבול אין לו שיעור אבל כאשר תקבל אי זה שיעור שיהיה הנה יקרא כלי קבול: ופקועות צמח לו קנה חלול גם כן פקועות שדה: ושל חילף הוא אלחלפ"ר: וכל הככיי. ר"ל כל מה שבתוכו מהמוח הלבן אשר תמצאו בתוך הקנה וכאשר יחתכו אותה לשום בה כחול או הדומה לו והוציאו כל מה שבתוכו הוא מכלל כלי עץ המקבלים ויטמאו ויטהר במקוה ודע שהקנה בכללו קודם שיעשה בו דבר מזה לא יטמא אפילו מדרבנן לפי שאינה כלי וזה אשר אמר מחצלת הקנים ושל חילף טהורה רוצה לומר טהורה מטומאת שרץ והדומה לו אולם במשכב הזב וחביריו אשר מטמאין משכב ומושב הנה הן יטמאו בלא ספק מדאורייתא כמו שקדם אם לא שעשאה להגן עליו ולא לשבת עליו לפי מה שנתבאר בסוכה דף כ. שהיא אז טהורה לגמרי והלכה כר"ע:

4 תוספות יום טוב על משנה כלים פתח ↗

אנקטמין. פי' הר"ב מין כלי של נגון עשוי בצורת רגל כו'. וכ"פ הרמב"ם והיינו אנקטמון דתנן בפ"ו דשבת מ"ט אלא שאותו הוא צורת רגל עשוי למי שנחתכה רגלו. ודהכא הוא כלי נגון. ומש"ה אע"ג דשל הכא טמא דשל התם טהור. ואזדה לה קושיית הראב"ד בפ"ה מה"כ. דהכא טמא והתם טהור. אבל רש"י הקשה שם בשבת דף סו דנהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו. אבל מן המדרס למה טהורין. ותירצו התוספ' בשם ר"י דכיון שאינה עשויה אלא ללכת דרך העברה בטיט: אינו טמא מדרס. *ומאי דמשמע בדברי רש"י שאף ע"פ שמטמא במדרס. טהור במגע טמא מת. יש לפרש דלא היא אלא ה"ק מן המדרס למה טהורין. וא"כ יטמא בכל אף בטמא מת. ועיין על זה במ"ש בפכ"ד מ"ד בס"ד. דאפשר שאין לדחוק בל' רש"י וכדהרמב"ם ס"ל:

3 משני לוג עד ט' קבין. עיין בפירוש הר"ב פ"כ משנה ג:

4 והבאה במדה. פי' הר"ב שמחזקת מ"ס כו'. ול' מהר"ם שהיא גדולה ביותר שמחזקת מ"ס כמו אנשי מדות ע"כ. *והוא לשונו של רש"י ז"ל בפ' ר"ע דמס' שבת דפ"ד:

5 טהורה מכלום. עיין בפי' הר"ב במשנה דלקמן *ומ"ש שם בס"ד:

4 רש"י על שבת פתח ↗

טהור מכלום - לא מדרס ולא שאר טומאה לא מטמא מדרס משום דלאו לסמיכה עביד שעל רגלו מהלך ואע"ג דמיסתמיך עליה לפרקים ושאר טומאה נמי לא דפשוטי כלי עץ הוא אלמא אע"ג דזימנין דמסתמיך עליה הואיל ועיקר עשייתה אינה לכך אינה טמאה מדרס ואין לומר משום דפשוט הוא יהא טהור ממדרס דלא הוזכרה טהרת פשוטי כלי עץ אלא לטומאת מגע ואהל דטעמא משום דאיתקש לשק הוא וגבי מת ושרצים הויא היקישא:

4 רש״ש על משנה כלים פתח ↗

בתוי"ט ד"ה כסא של כלה. דהא לדידיה כל חפוי מטהר. י"ל דע"כ לא מטהר אלא משאר טומאות אבל לא מטומאת מדרס. עי' לקמן פכ"ד מ"ד בתוי"ט שהאריך בכיוצא בזה:

« תוספות יום טוב על משנה כלים כ״ד:ב׳ תוספות יום טוב על משנה כלים כ״ד:ד׳ »