תוספות יום טוב על משנה כלים ט״ז:ז׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה כלים ט״ז:ז׳
7 הַמַּלְקוֹט שֶׁל בָּקָר, וְהֶחָסִים שֶׁלּוֹ, וְהַמַּדָּף שֶׁל דְּבוֹרִים, וְהַמְּנָפָה, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. כְּסוּי שֶׁל קֻפְסָא, טָמֵא. כְּסוּי קַמְטְרָא, טָהוֹר. כְּסוּי תֵּבָה, כְּסוּי טֶנִי, וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ, וְהַכֶּסֶת שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה, וְהַקִּמְרוֹן שֶׁלָּהּ, וְאַנְגְּלִין שֶׁל סֵפֶר, בֵּית הַנֶּגֶר, בֵּית הַמַּנְעוּל, וּבֵית הַמְּזוּזָה, וְתִיק נְבָלִין, וְתִיק כִּנּוֹרֶת, וְהָאֵמוּם שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנָפוֹת, וְהַמַּרְכּוֹף שֶׁל זַמָּר, וּרְבִיעִית שֶׁל אַלָּיִת, וּגְנוֹגְנִית הֶעָנִי, וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה, וּטְפוּס שֶׁל תְּפִלָּה, וְאֵמוּם שֶׁל עוֹשֵׂה סוּתוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. זֶה הַכְּלָל, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל אָדָם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָהוֹר:
פירוש תוספות יום טוב על משנה כלים ט״ז:ז׳
7 המלקט. פי' הר"ב עור שמשימין כו'. וכן פי' הר"ש בשם הערוך. והרמב"ם פי' כלי מעור ילקטו בו רפתי הבקר כדי שלא יפסיד החטה בעת הדישה. ע"כ. ובנוסחת מהר"ם כתוב המקלוט. וכן במשניות ישנים מנוקדים:
8 והמדף של דבורים. לשון הר"ב כלי שמשימים בו אש כו'. וכ"כ הר"ש. ולשון הרמב"ם בנא"י מדף הוא לוח פשוט משימין בו אש כו':
9 *הרי אלו טהורים. שכל אלו אין עליהם צורת כלי. הרמב"ם פ"ז מה"כ הלכה ב:
10 כסוי של קופסא טמא. שהוא משמש את הכלים בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה *ככללא דר"י בסיפא דמתני'. הרמב"ם פ"ד מה"כ. *ועיין בסיפא דמתני':
11 כסוי קמטרא טהור כסוי תיבה כסוי טני כו' הרי אלו טהורים. מפני שהן משמשי הכלים בשעת מלאכה בלבד. הרמב"ם. ועיין בפי' מ"ב פי"ח. ולשון מהר"ם כסוי קמטרא טהור. דכל הכסויין טהורים כיון דאין משתמשים בו אלא לכסוי. נ"ל ע"כ:
12 קמטרא. פי' הר"ב תיבה וכו'. ועי' עוד בפי' הר"ב במשנה ט"ו פ"ט דאהלות:
13 *טני. פירשו הר"ב במשנה ג פי"ב:
14 והקמרון. פי' הר"ב המכסה כו'. כעין קובה שש עגלות צב אמרו בספרי קמורות ר"ל קערורות. הרמב"ם. ועיין בפי' הר"ב במשנה ב פי"ח:
15 ובית המזוזה. לשון הר"ב קנה של מתכות. צ"ע דאנן בשל עור ושל עץ קיימין. ולשון הרמב"ם בית מעץ כמין קנה יכניסו בו המזוזה וישימו אותו בשער:
16 ותיק נבלים ותיק כנורות. עיין מ"ש במשנה יד פכ"ה:
17 והמרכוף. במשניות ישנים מנוקדים והמרכיב *והכף בצירי:
18 זה הכלל אר"י כל משמשי כו'. לשון הר"ב והאי כללא דרבי יוסי אפשוטי כלי עץ כו'. וכן פשוטי כלי עור שדיניהן שווין. כמו שכתב הר"ב במשנה ד. והרמב"ם בנא"י מפרש אנגלים של ספר. וכל הנרתקים שהם של עץ: