תוספות יום טוב על משנה כלים י׳:ב׳

2 ובגפסים. פי' הר"ב מין סיד כו'. א ובלע"ז ייס"ו. כ"כ בספ"ה דפרה:

3 ובצואה. הוא מיני הלכלוכין כולם. הרמב"ם:

4 ובחרסית. פי' הר"ב כתישת חרסית כו'. כבר כתבתי בזה בספ"ו דחולין:

5 ובכל דבר המתמרח. כל מה שימרח ביד ויתפשט על מקום הדבק בו מהכלים. כמו מיני החמר. ומיני השרף. והלעיסות כאשר יולשו במים. הרמב"ם:

6 אין מקיפין לא בדבלה שמנה כו'. כתב הר"ב ואע"ג דמצילים שהרי לא הוכשרו כו'. גזירה שמא יוכשרו כו'. *והיינו דתנן שלא יביאנו לידי פסול. וכ"כ הר"ש בהדיא. וקשיא לי לישנא דשלא יביאנו. דמשמע מיניה דאיסורא קעביד אם יביאנו כו'. והל"ל שמא יבא כו'. אבל לשון הרמב"ם. וזה כולו משנה ראשונה אשר אמר אסור לגרום טומאה לחולין שבא"י והשורש האמתי הוא משנה אחרונה מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י. כמו שבארנו בסוף פ"ד ממסכת ע"ז. ולזה יהיה הדין מקיפין בדבלה שמינה שאינו מוכשר. והדומה להן מן האוכלים ע"כ ועיין מ"ש שם ד"ה לא בוצרין. ובסוף פ"ה דשביעית ד"ה אבל: