תוספות יום טוב על משנה חולין ד׳:ג׳

3 והושיט הרועה את ידו כו' טהור. *ופי' הר"ב בבהמה טהורה טהור מק"ו ובסוף מקואות תנן דטומאה בלועה אינה מטמאה. ולכך כתב רש"י וז"ל ואפילו לר"ע דאמר טומאה בלועה כגון עובר במעי אשה טמא ע"כ ועיין מ"ש במשנה דלקמן:

4 ר"י הגלילי אומר כו' ובטהורה טהור. פי' הר"ב מק"ו. וכן פירש"י וי"ל *דלר"י נמי מצינן למימר דסבר דר"ע. ועי"ל דאיצטריך לק"ו דלא תדרוש הקישא ולטמא בטהור אבל הרמב"ם לא כתב ק"ו בדר"י הגלילי. והכי מסתבר. דהא הקישא לית ליה כלל:

5 *החיה טמאה. פי' הר"ב מדרבנן גזירה כו'. ראשו חוץ לפרוזדור. הארכתי בזה בס"ד במשנה ד' וה' דפרק ז' דמסכת אהלות:

6 והאשה טהורה עד שיצא הולד. עיין מ"ש בזה במשנה ד' *וה' פ"ז דאהלות.