תוספות יום טוב על משנה בכורות ב׳:א׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« תוספות יום טוב על משנה בכורות א׳:ז׳ תוספות יום טוב על משנה בכורות ב׳:ב׳ »

1 הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ג, בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם חַיָּבִין. לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְלֹא נִפְטְרוּ אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר:

פירוש תוספות יום טוב על משנה בכורות ב׳:א׳

1 הלוקח עובר פרתו כו'. כולה מתניתין מפורש רפ"ק:

2 כהנים כו' חייבים. ואע"פ שהכהן הוא שיאכל הבכור חייב הוא להקריב ולאכול אותו בקדושה כפי התנאים שזכרנו ביאורם בה' מזבחים. הרמב"ם:

« תוספות יום טוב על משנה בכורות א׳:ז׳ תוספות יום טוב על משנה בכורות ב׳:ב׳ »