תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים ד׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה זבחים ד׳:ג׳
3 אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, וְהַדָּם, וְהַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַבָּאִים עִם הַבְּהֵמָה. לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ. וְכֹל שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַתִּירִים בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים ד׳:ג׳
3 אות לא תוי"ט ד"ה והלבונה. הקטרה דקמיצה לא מיחייבה שתקדום. זה תירוץ שני של תוס'. ועוד תירצו שם מקודם דהלבונה נהי דיש לה מתירין דהיינו קמיצת הקמיצה מ"מ כיון דהוא ג"כ מתיר עצמו אינו מחויבים עליו משום פיגול ושאני אמורים דלא מקרי מתיר את הבשר דהא בנטמאו או נאבדו האמורים ג"כ הבשר מותר. והנה הא דהקטרה דקמיצה לא מחייב שתקדום להקטרת לבונה. מפורש במנחות די"ג ע"ב. ומה די"מ קמיצת קומץ מחייב שתקדום. כ"כ תוס' מסברא בלשון מ"מ קודם קמיצה בודאי נראה שלא להקטירה. ולענ"ד ראיה ברורה לזה מסוגיא דמנחות די"ז ע"א הנ"מ היכא דשיריים דקומץ מתיר דידהו. אבל הכא דקומץ לאו מתיר דלבונה וכו'. וקשה הא מפורש במתני' דרפ"ב דהקומץ ע"מ להקטיר לבונתה דחייב. אע"כ דזהו החילוק דלענין קמיצה דהקומץ הוא מתיר דידהו ודהלבונה דצריך שיקמוץ תחלה אבל לענין הקטרה דהקומץ לא הוי מתיר דהקטרת לבונה ודו"ק:
4 אות לב תוס' חדשים ד"ה ול"נ דקמל"ן. במחכ"ת זו נגד סוגיא ערוכה דמ"ד דר"י הוא דמשני לה אברייתא הכי דאתיא כרבנן דבמנחת נסכים ליכא פיגול. ומ"מ בלוג שמן איכא פיגול לר' דסבר מתנותיו שרו ליה ה"נ דמפגלי ליה ודחינן לה ומסקינן דברייתא ר"מ היא ע"ש מבואר דלמסקנא א"א לאוקמי' כרבנן דלדידהו גם בלוג ליכא פיגול: