תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות י״ב:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה יבמות י״ב:א׳
1 מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה דַיָּנִין, וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָלְצָה בְמִנְעָל, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. בְּאַנְפִּילִין, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ עָקֵב, כָּשֵׁר. וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, פָּסוּל. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה יבמות י״ב:א׳
1 אות צג תוי"ט ד"ה בסנדל. בסוף הדיבור. שחולצים בו לכתחילה. במחכ"ת אשתמיטתיה דברי תוס' דף ק"ב א' ד"ה ה"ה. דהקשו כן ותירצו דקתני איידי דסיפא דאין לו עקב אפי' דיעבד פסול:
2 אות צב הרע"ב ד"ה מן הארכובה. שהיו רצועות. משמע דרק כה"ג כשר מהארכובה ולמטה דמקרי מעל רגלו אבל בנחתך הרגל לא דלא מקרי מעל רגלו כיון דליכא רגל וזהו דעת תוספות אבל רש"י ס"ל דמיירי בנחתך כיון דמקודם היה נקרא מעל רגלו גם עכשיו כשר: