תוספות רבי עקיבא איגר על משנה אהלות ב׳:ז׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה אהלות ב׳:ז׳
7 עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, לֹא אָמְרוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעֹרָה, אֶלָּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. רֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֵבָר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. וּמוֹדֶה שֶׁאִם נִטַּל חֲצָאִים שֶׁהוּא טָהוֹר:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה אהלות ב׳:ז׳
7 אות ט תי"ט ד"ה ר"ע מטמא. דבמגע לא. דאין נוגע. ומה"ט נראה דכן ברובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחת כשעורה שלא מטמא במגע. וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב עצם כשעורה שנחלק לב' מטמא במשא. וכן רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל א' מהן עצם כשעורה מטמא באהל כאילו לא נדקדקו. נראה דברובע הוסיף טומאת אהל. אבל לא למגע. ומ"ש כאילו לא נדקדקו היינו כמו דבעצם שנחלק לענין משא הוי כלא נחלק. ה"נ ברובע לענין אהל הוי כלא נדקדק. ומ"ש התוספות חדשים בדעת הרמב"ם דברובע אין מטמאין במגע ובמשא רק באהל. לענ"ד אינו דהרמב"ם הוסיף דברו שמטמא גם באהל. ולענין משא ממילא לא גרע מעצם כשעורה שנחלק ולמה יגרע בזה רובע. אבל הר"ש והרא"ש כתבו דחכמים מטמאים בשלשתן. והתי"ט הביא דבריהם. וצל"ע:
8 אות ח במשנה רבי יוסי מטמא. במשא ובאהל אבל לא במגע. תוספתא הובא בר"ש: