תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים כ״ד

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים י״ט:ט׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים כ״ו:ב׳ »

17 ברטנורא פתח ↗

טְלָיָהּ עַל צִדָּהּ. שֶׁהִדְבִּיק הַטְּלַאי עַל דָּפְנוֹת הַמֵּחַם לֹא בְתַחְתִּיתוֹ, בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים, טָהוֹר. וּמַסְקָנָא דְכֻלָּהּ פִּרְקִין וְטַעֲמָא דְכֻלְּהוּ טָמֵא מִדְרָס וְטָמֵא טְמֵא מֵת וְטָהוֹר מִכְּלוּם הָאֲמוּרִים כָּאן הוּא, דְּכָל דָּבָר הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה עָשׂוּי לִשְׁכִיבָה אוֹ לִישִׁיבָה אוֹ לְהִשָּׁעֵן עָלָיו, טָמֵא מִדְרָס, לְבַד אִם הוּא כְלִי חֶרֶס דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס, דְּהָכִי יָלְפִינַן מִקְּרָא דִכְתִיב ויקרא טו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ, מַה הוּא יֵשׁ לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה אַף מִשְׁכָּבוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה, יָצָא כְלִי חֶרֶס שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה. וְהַמַּפָּץ הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְמִקְוֶה מִדִּכְתִיב שם יא כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָהֶם בַּמַּיִם יָבֹא, וְהַאי לָאו כְּלִי הוּא, מִכָּל מָקוֹם טָמֵא מִדְרָס, דִּמְרַבִּינַן לֵיהּ מִקְּרָא דִכְתִיב כָּל הַמִּשְׁכָּב, כָּל לְרַבּוֹת אֶת הַמַּפָּץ, וְאֵין לוֹ טָהֳרָה עַד שֶׁיֵּחָתֵךְ וְיִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִשִּׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה. וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה, טְהוֹרִים מִכְּלוּם. וְכֵן כָּל דָּבָר הַבָּא מִן הַיָּם, טָהוֹר. וּכְלִי עֵץ הַבָּא בְמִדָּה, שֶׁמַּחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ, נַמִּי טָהוֹר מִכְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִטַּלְטֵל מָלֵא. וְכֵן דָּבָר שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי, אוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ תּוֹרַת כְּלִי וְאֵינוֹ מִמְּשַׁמְּשֵׁי אָדָם אֶלָּא מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו, טָהוֹר, כְּגוֹן תַּרְבּוּס שֶׁל זֵיתִים וּמַפָּץ שֶׁל גִּתּוֹת וְסָדִין שֶׁל צוּרוֹת, דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין שֶׁהֵן טְהוֹרִין מִכְּלוּם, דְּלָא חֲשִׁיבֵי כֵלִים שֶׁל מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם:

1 אות מח תי"ט ד"ה שלשה מפצים. וכן מתטמא במת. בשבת דף ע"ו בתוס' ד"ה ואר"ש כתבו דמפץ לא מטמא במת אלא כשמטמא בזב דהיינו שיחדו לכך. וא"כ הכא בשל צבעים דאינו מטמא בזב גם במת לא ליטמא. וצ"ל כמ"ש הר"ש כאן דהתם מיירי במפץ של שיפה וגמי והכא מיירי במפץ של עץ:

1 אות מט הרע"ב ד"ה טלייה על צידה כו'. וכלי עץ כו' נמי טהור מכלום. אינו מדוקדק דהא במיוחד למדרס גם בבאים במדה טמאים וכמ"ש הרע"ב לעיל פכ"ד מ"ד:

« תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים י״ט:ט׳ תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים כ״ו:ב׳ »