תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי ה׳:י׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה דמאי ה׳:י׳
10 עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ. תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב, מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי ה׳:י׳
10 אות נח עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות. בהרמב"ם פ"ה הט"ו מה"ת כת' עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות ממקום אחר. וכ"ה הנוסחא בסוגיא דיבמות דף פט שהובא שם משנה זו ובתוס' שם אור"י דמיניה וביה לא משום דלא ליתי לאכול השירים לזרים כיון שנקרא עליו שם מעשר לא יזהרו עליו לשומרו בדרך תרומה וכולא גריוא תרומה מדרבנן דהא מתקן ביה שאינו נקוב:
11 אות נט בהרע"ב ד"ה תרומה וכו'. דמן הפטור על החיוב הפריש. וכ"כ הרא"ש ולא ידעתי למה לא קאמר בפשוטו. דמדאינו נקוב מדרבנן לגבי דרבנן הוי מחיוב על החיוב. והו"ל תרומה מדרבנן. וכיון דמדאורייתא הו"ל מפטור על החיוב להכי לא מפטר נקוב בתרומה הזאת. ואולי י"ל דמדינא הו"ל קריאת שם בטעות דהיה רק אדעתא למפטר הנקוב והרי לא נפטר וצ"ע: