תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא ח׳:ד׳

4 אות ע במשנה המוכר אומר קטן מכרתי. במתני' דפרקין מ"ב הקשו תוס' על בבא דהשוכר אומר שכורה מתה והלה אומר א"י דפטור וא"ת לר"ה ור"י דאמרי ברי ושמא ברי עדיף אמאי איצטריך הכא דפטור דהשתא ברישא אמרי' ברי ושמא ברי עדיף להוציא כ"ש להחזיק. וי"ל דאיידי דתנא ברישא דברי עדיף חייב תנא נמי בסיפא דפטור. א"נ דברי דמשאיל עדיף מברי דשואל וכן שמא דמשאיל עדיף מדשואל וכו'. וקשה לי דמה הועיל בתירוצם השניי' הא מ"מ ישאר הקושיא על מתני' דכיון דקתני ברישא דהלוקח אומר גדול לקחתי דברי ושמא ברי עדיף להוציא למ"ל הסיפא דהמוכר אומר קטן מכרתי. ובזה ל"ש תירוצם. דהכא שניהם ראויים לידע. ונלע"ד דהתם דלר"ה ור"י באמת מיירי רישא אף בפרה א' דאין טעם לחייב רק מדין ברי ושמא דמדין מחשואי"ל ליכא ברישא דכיון דטוען א"י ליכא גלגול כמ"ש תוספות שם בזה שפיר הקשו דלמ"ל הסיפא. אבל הכא באמת ברישא חייב ג"כ מדין משואי"ל כיון דקתני ברי וברי דישבע בלא גלגול ממילא בא"י הוי משואי"ל א"כ לא נשמע מרישא דברי ושמא ברי עדיף. דהא בלא"ה חייב מדין משאי"ל ואף דלמאן דמוקי בעבד בכסותו וע"כ הא דלר"נ ור"י ברישא חייב היינו רק על הכסות דעל העבד דהוי רק גלגול כיון דטען א"י ליכא גלגול וכמ"ש הרז"ה. א"כ לר"ה ור"י באמת מה דקתני חייב היינו אף על העבד מדין ברי ושמא ברי עדיף. וא"כ שפיר נשמע מרישא דברי עדיף. מ"מ י"ל דר"ה ור"י ס"ל כשינויא דמיירי בדמי עבד וממילא ברישא בלא"ה חייב מדין משאי"ל:

5 אות עא במשנה זה אומר א"י. למ"ד דלא אמר סומכוס רק בשמא ושמא ורישא דמתני' זה אומר משלקחתי ילדה ע"כ מיירי בשמא ושמא. הא דהכא הוי פירוש להרישא דדוקא בשמא ושמא יחלוקו. ולמ"ד אפילו ברי וברי ורישא דהמחליף מיירי בברי וברי הא דאצטריך הכא דינא דיחלוקו היינו לגלויי רישא דלא תימא דרישא בשמא ושמא לזה תני סיפא בשמא ושמא לגלוי דרישא אפילו ברי וברי. גמרא. וק' לי למ"ש תוס' בשם הרשב"ם דמ"ד אמר סומכוס אפי' ברי וברי מיירי רישא דוקא דקיימא באגם אבל במוכר מוחזק לא דבמוחזק גמור לא אמר סומכוס בברי וברי. א"כ מאי פרכי' דלמ"ל הסיפא הא הסיפא גבי מכר לו ב' מיירי באמת דאפילו מוכר מוחזק דהא בשמא ושמא גם במוחזק גמור יחלוקו ובפרט למאן דמוקמי בדמי ממילא מוחזק המוכר ורישא דוקא דקיימא באגם וא"כ הוי ב' דינים דלא נשמע זה מזה וצ"ע. גם קשה לי להרשב"ם דמאי פרכי' בסוגיא למ"ד דאמר סומכוס בברי וברי בסיפא דהכא ז"א גדול וז"א וכו' ישבע ומשנינן דמודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא ומה פריך הא במוחזק גמור ל"א יחלוקו בברי וברי ותוספות כתבו הא דלא פריך הש"ס ממתני' ב' דפרקין ז"א שאולה וז"א שכורה ישבע דלהרשב"ם נימא דבמוחזק גמור מודה סומכוס בברי וברי אין מוציאים. הא מ"מ גם הכא י"ל דמיירי במוחזק דמתני' בדמי עבד והוי מוחזק גמור. ובפרט לפ"מ דכתב התוי"ט הכא דרישא דקתני דברי ושמא חייב ע"כ מיירי בדמי עבד אלא דר' אושעיא דמוקי בעבד בכסותו לרווחא דמלתא נקט כן דהסיפא דישבע מצינו לאוקמי בכה"ג. וכיון דממילא רישא מיירי בדמי מנ"ל למפרך מסיפא דישבע דלמא הך מיירי ג"כ בדמי ומנ"ל להמציא דמודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא וצע"ג: