תורה תמימה על התורה, ויקרא כ״א:ט״ו

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

15
ולא יחלל. אמר רבא, כהן גדול באלמנה שבעל ולא קידש לוקה, מאי טעמא, ולא יחלל זרעו בעמיו כתיב והרי חילל . קדושין ע"ח א'
16
ולא יחלל. לרבות שאפילו אנס חילל . ירושלמי יבמות פ"ו ה"ב
17
ולא יחלל זרעו. מקיש זרעו לו, מה הוא פוסל מן התרומה אף זרעו פוסל סן התרומה . יבמות ס"ט א'
18
ולא יחלל זרעו. חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרות . קדושין ס"ח א'
19
ולא יחלל זרעו. אין לי אלא זרעו, היא עצמה שמתחללת מניין, אמרת ק"ו, מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל, היא שעברה עבירה אינו דין שמתחללת , וכי תימא מה לזרעו שכן יצירתו בעבירה, אמר קרא ולא יחלל, לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל . שם ע"ז א'
20
ולא יחלל זרעו. זרעו מתחלל והיא אינו מתחלל . סוטה כ"א א'
21
ולא יחלל זרעו. אימתי עובר על לא יחלל זרעו – כשגמר ביאתו . ירושלמי יבמות פ"ו ה"ב
22
ולא יחלל זרעו בעמיו. תני, ר' אליעזר בן יעקב אומר, ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה, מנה"מ, א"ר יוחנן, נאמר כאן ולא יחלל זרעו בעמיו ונאמר להלן פ' ז' לא יטמא בעל בעמיו, מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן זכרים ולא נקבות, אלא מעתה בתו של כה"ג מאלמנה תשתרי, מי כתיב בנו – זרעו כתיב, בת בנו תשתרי, כתיב לא יחלל זרעו, מקיש זרעו לו, מה הוא בתו פסולה אף בנו בתו פסולה . קדושין ע"ז א'