תורה תמימה על התורה, ויקרא י״ט:ל״א

אל תפנו וגו'. הרי זו אזהרה לבעל אוב . ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"י

אל האובות וגו'. בעל אוב – זה פיתום המדבר משחיו , ידעוני – זה המדבר בפיו הם בסקילה והנשאל בהם באזהרה . סנהדרין ס"ה א'

אל האובות וגו'. ת"ר, בעל אוב – זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו, ידעוני – זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו . שם שם

אל תבקשו וגו'. מלמד שאינם באים על האדם אא"כ הפנה דעתו להם ונטמא בהם . תו"כ