תורה תמימה על התורה, ויקרא ט״ו:ב׳

2

דברו אל בני ישראל. בני ישראל מטמאין בזיבה ואין העובדי כוכבים מטמאין בזיבה . נדה ל"ד א'

3

ואמרתם אלהם. לרבות את הגרים ואת העבדים . תו"כ

4

איש איש. מה ת"ל איש איש, לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה . נדה מ"ד א'

5

כי יהיה זב מבשרו. מבשרו ולא מחמת אונסו . כריתות ח' ב'

6

כי יהיה זב מבשרו. אין הזב מטמא עד שתצא טומאתו לחוץ, שנאמר כי יהיה זב מבשרו, עד שיצא זובו מבשרו . נדה מ"ג א'

7

זובו טמא. לימד על הזוב שהוא עצמו טמא . שם נ"ה א'

8

טמא הוא. הוא טמא ואין דם היוצא מפיו ומפי האמה טמא אלא טהור . שם נ"ו א'