תורה תמימה על התורה, שמות כ״א:ל״ג

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

33
וכי יפתח. והלא שור ממינו ובור ממונו, אם חייב על שור אינו דין שחייב על בור, ומה ת"ל וכי יפתח איש בור, אלא שיכול שור חייב משום שדרכו לילך ולהזיק, משא"כ בור, ת"ל וכי יפתח איש בור . שם
34
בור. אחד בור ואחד שיח ומערה חריצין ונעיצין, א"כ למה נאמר בור, מה בור שיש בו כדי להמית – עשרה טפחים, אף כל שיש בו כדי להמית – עשרה טפחים . ב"ק נ׳ ב׳
35
או כי יכרה. אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כש"כ, אלא שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כריה באה לו, מכאן לכורה ופותח בור ברה"ר חייב . שם שם א׳
36
או כי יכרה. אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כש"כ, אלא מכאן שאין עונשין מן הדין . מכילתא
37
או כי יכרה. הקיש כורה לפותח ופותח לכורה, מה פותח ברשות פטור אף כורה ברשות פטור , ומה כורה כשיעור אף פותח כשיעור . שם
38
כי יכרה איש. השור שחפר בור ברשות הרבים או ברשות אחר פטור בעל השור דאמר קרא כי יכרה איש, איש ולא שור . ב"ק מ"ח א׳
39
כי יכרה איש. תניא, החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה, האחרון חייב, דכתיב או כי יכרה איש – אחד ולא שנים. וממאי דלחיובי בתרא דילמא לחיובי קמא, לא ס"ד, דאמר קרא פ' ל"ד והמת יהיה לו, ההוא דקעביד מיתה . שם נ"א א׳
40
כי יכרה איש בור. אין לי אלא שחפר הוא, לקח, ירש, ניתן לו במתנה מניין, ת"ל או כי יכרה איש בור . ירושלמי ב"ק פ"ה ה"ו
41
כי יכרה איש בור. מה ת"ל בור בור, אחד בור לנזקין ואחד בור למיתה . ירושלמי ב"ק שם
42
כי יכרה איש בור. מה ת"ל לחייב על הפתיחה בפני עצמה ועל הכריה בפני עצמה . מכילתא
43
ולא יכסנו. הא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור . ב"ק מ"ו א׳
44
ולא יכסנו. תניא, בור מעטה התורה בשמירתו, דכתיב ולא יכסנו הא כסהו פטור . שם נ"ה ב'
45
ולא יכסנו. להביא שומר חנם . מכילתא
46
ולא יכסנו. מדכתיב כי יפתח וכי יכרה, אין לי אלא פותח וכורה, ציירו וכיירו וסיידו ועשה בו מעשה מניין, ת"ל ולא יכסנו, הא לא פתיחה גורם ולא כריה גורם אלא כסוי גורם . שם
47
ונפל שמה. אמר שמואל, בור שחייבה עליו תורה – להבלו וכל שכן לחבטו , מאי טעמא, ונפל כל דהו משמע, למאי נפקא מינה, דעבד גובה ברשות הרבים . ב"ק נ׳ ב׳
48
ונפל שמה. בדרך נפילה, מכאן אמרו, נפל לפניו מקול הכריה חייב, לאחריו מקול הכריה פטור . מכילתא
49
שור או חמור. נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו, חייב על הבהמה ופטור על הכלים, דכתיב ונפל שמה שור או חמור, שור ולא אדם חמור ולא כלים . ב"ק כ"ח ב׳
50
שור או חמור. או לחלק הוא דאתא . ב"ק נ"ד א'
51
שור או חמור. אחד שור ואחד כל בהמה, ואפילו חיה ועוף, דכתיב פ׳ ל"ד כסף ישיב לבעליו, כל דאית ליה בעלים, א"כ למה נאמר שור או חמור, שדבר הכתוב בהוה . שם שם ב'