תורה תמימה על התורה, דברים כ״ה:ה׳

5

כי ישבו. אמר רב ששת א"ר אלעזר משום ר' אלעזר בן עזריה, מניין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה, שנאמר לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדו . יבמות ד' א'

6

כי ישבו אחים. אחים המיוחדים בנחלה, פרט לאחים מן האם, ורבה אמר, יליף אחות אחות מבני יעקב, מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם . יבמות י"ז ב'

7

כי ישבו אחים. מצוה בגדול לייבם, ואם קדם הקטן ויבם זכה, דאמר קרא כי ישבו אחים, הוקשה ישיבת אחים זה לזה . שם כ"ד א'

8

כי ישבו אחים. תניא, מניין שאין הכתוב מדבר אלא באחין מן האב, נאמר כאן כי ישבו אחים ונאמר להלן ר"פ ראה וירשתם וישבתם בה, מה ישיבה שלהלן ישיבה שיש עמה ירושה אף ישיבה שבכאן שיש עמה ירושה, פרט לאחין מן האם . ירושלמי יבמות פ"א ה"א

9

כי ישבו אחים יחדו. אשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה מן החליצה ומן היבום, דאמר קרא כי ישבו אחים יחדיו – שהיתה להם ישיבה אחת בעולם . יבמות י"ז ב'

10

כי ישבו אחים יחדו. יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה, בא על יבמה גדולה תגדלנו, דאמר קרא כי ישבו אחים יחדו אפילו בן יום אחד . שם קי"א ב'

11

כי ישבו אחים יחדו. תינוק בן יום אחד זוקק ליבום, דכתיב כי ישבו אחים יחדו, אחים שהיה להם ישיבה אחת בעולם . נדה מ"ד א'

12

כי ישבו אחים יחדו. רבי אבין בשם ר' יונתן אמר, מניין שאין הכתוב מדבר אלא באחין מן האב, שנאמר כי ישבו אחים יחדו, את שישיבתם בבית אחד, יצאו אחין מן האם שזה הולך לבית אביו שלו וזה הולך לבית אביו שלו . ירושלמי יבמות פ"א ה"א

13

ומת אחד מהם. שלשה אחים נשואים שלש נשים, מת אחד מהם ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות, שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עליה, זו שעליה זיקת יבם אחר ולא שעליה זיקת שני יבמים . יבמות ל"א ב'

14

ובן. אחד הבן ואחד הבת . ב"ב ק"ט א'

15

ובן אין לו. מי שיש לו בן מכל מקום ואפילו ממזר פוטר את אשת אביו מן היבום, דאמר קרא ובן אין לו – עיין עליו . יבמות כ"ב ב'

16

ובן אין לו. החולץ ליבמתו ונמצאה מעוברת והפילה צריכה חליצה מן האחים, לפי שחליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה, מאי טעמא, דאמר קרא ובן אין לו – עיין עליו . שם ל"ה ב'

17

ובן אין לו. אין לי אלא בן, בן הבן, בת הבן, בן בת הבן מניין, ת"ל ובן אין לו – עיין עליו . ב"ב קט"ו א'

18

ובן אין לו. תנוק בן יום אחד פוטר מן היבום, מאי טעמא, דאמר קרא ובן אין לו והא אית ליה . נדה מ"ד א'

19

לא תהיה וגו'. אמר רב יהודה אמר רב, מניין שאין קדושין תופסין ביבמה, שנאמר

20

לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר – לא תהא בה הויה, ושמואל אמר אעפ"כ צריכה גט . יבמות צ"ב ב'

21

לא תהיה וגו'. תניא, מניין שמיתת הבעל מתרת את האשה להנשא, דאמר קרא ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, הא יש לו בן מיתה מתרת . ירושלמי קדושין פ"א ה"א

22

לא תהיה וגו'. מה ת"ל, לפי שאמרנו אשת אחד מתייבמת ולא אשת שנים, יכול תהא פטורה, ת"ל לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אלא חולצת ספרי.

23

אשת המת. פרט לאשת שוטה וקטן שאין להם אישות כלל רמב"ם פ"ו ה"ח מיבום.

24

החוצה. החוצה – לרבות את הארוסה . יבמות י"ג ב'

25

לאיש זר. לאיש שהיא זרה לו, אמרה תורה לא תהיה לו לאשה אפילו במקום מצוה . ירושלמי יבמות פ"א ה"א

26

יבמה יבא. היבמה נקנית בביאה, דאמר קרא יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה . קדושין י"ד א'

27

יבמה יבא. ואפילו בהעראה קונאה, דילפינן ביאה ביאה מן לא יבא ממזר בקהל ה' . יבמות נ"ד ב'

28

יבמה יבא עליה. ואפילו בעל כרחה . שם כ"ט ב'

29

יבמה יבא עליה. אמר רב יהודה אמר רב, כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה שם ל' א'

30

יבמה יבא עליה. תניא, אבא שאול אומר, הכונס את יבמתו לשם נוי ולשם אישות ולשם דבר אחר כאלו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר, וחכמים אומרים יבמה יבא עליה – מכל מקום . שם שם ב'

31

יבמה יבא עליה. מצות יבום קודמת למצות חליצה, דכתיב יבמה יבא עליה – מצוה, שיכול כיון שבתחלה היתה עליו בגלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון, ת"ל יבמה יבא עליה – מצוה . שם שם

32

יבמה יבא עליה. הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון קנה, דאמר קרא יבמה יבא עליה – מכל מקום . יבמות נ"ד א'

33

יבמה יבא עליה. תניא, יבמה יבא עליה כדרכה, ולקחה – שלא כדרכה . שם שם

34

יבמה יבא עליה. אמר רב יהודה, בא עליה ישן לא קנאה, דאמר קרא יבמה יבא עליה – עד דמכוין לשם ביאה . שם שם

35

יבמה יבא עליה. יבמה יבא עליה לדעתו ולדעתה, ולקחה לו לאשה – אפילו שלא לדעתו ושלא לדעתה . ירושלמי יבמות פ"ו ה"א

36

יבמה יבא עליה. יבמה יבא עליה – ביאה גמורה, ולקחה לו לאשה – אפילו ביאה שאינה גמורה . שם שם

37

יבמה יבא עליה. תניא, ערות אשת אחיך לא תגלה פ' אחרי ויבמה יבא עליה בדבור אחד נאמרו . ירושלמי נדרים פ"ג ה"ב

38

עליה. שומע אני אפילו באחת מכל עריות שבתורה הכתוב מדבר, נאמר כאן עליה ונאמר להלן פ' אחרי ואשה אל אחותה לא תקח לצרור עליה, מה כאן במקום מצוה אף להלן במקום מצוה, ואמר רחמנא לא תקח, ואין לי אלא היא, מניין לרבות צרתה וצרת צרתה ת"ל שם לצרור, התורה רבתה צרות הרבה . יבמות ג' ב', י"ג א'

39

עליה. הכונס את יבמתו ובא הוא או אחד מן האחים על צרתה, הרי זה עובר בעשה, שנאמר יבמה יבא עליה, עליה ולא על צרתה, ולאו הבא מכלל עשה – עשה רמב"ם פ"א הי"ב מיבום.

40

ולקחה. פרט לערוה וצרתה, פרט לערוה, דאמר קרא ולקחה – לזו ולא לאחרת , ופרט לצרתה, דאמר קרא ולקחה, כל היכי דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי ואי בעי נסיב האי שריא ואי לא – תרוייהו אסירי . יבמות ח' א וברש"י

41

ולקחה לו לאשה. הכונס את יבמתו הרי היא כאשתו לכל דבר ומגרשה בגט ומחזירה, דאמר קרא ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה הרי היא כאשתו לכל דבר . שם ל"ט א'

42

ולקחה לו לאשה. יבמה יבא עליה, זו ביאה, ולקחה לו לאשה זה המאמר , יכול כשם שהביאה גומרת בה כך המאמר גומר בה ת"ל ויבמה, אורעה כל הפרשה כולה ליבום, הביאה גומרת בה ואין המאמר גומר בה, א"כ מה הועיל בה מאמר – לאוסרה לאחין . ירושלמי יבמות פ"ה ה"א

43

ויבמה. צרת ערוה במקום מצוה אסירא, שלא במקום מצוה שריא, דאמר קרא ויבמה, במקום יבום הוא דאסירא צרה, שלא במקום יבום שריא . יבמות ח' א'

44

ויבמה. אפילו בעל כרחה . שם שם ב'

45

ויבמה. שני אחים ומת אחד מהם ויבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד להם אח ומת המייבם, הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה, דאמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה, עדיין יבומי הראשונים עליה שם י"ט ב'

46

ויבמה. יכול כשם שביאה גומרת בה כך יהיו כסף ושטר גומרים בה, ת"ל יבמה יבא עליה ויבמה, מלמד שביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרים בה . קדושין י"א א'

47

ויבמה. אפילו בהעראה . ירושלמי יבמות פ"ו ה"א