תורה תמימה על התורה, דברים כ״ג:כ״ד

מוצא שפתיך תשמר. ת"ר, מוצא שפתיך זו מ"ע, תשמור – זו מצות ל"ת . ר"ה ו' א'

מוצא שפתיך תשמר. אין לי אלא שהוציא בשפתיו, גמר בלבו מניין, ת"ל פ' ויקהל כל נדיב לב . שבועות כ"ו ב'

ועשית. אזהרה לב"ד שיעשוך, ומכאן למדין למשכון . ירושלמי ר"ה פ"א ה"א

כאשר נדרת. קבע נדרו בשעת הפרשה ולא בשעת הנדר ושינה, אינו כלום, דכתיב כאשר נדרת ולא כאשר הפרשת . מנחות ק"ג א'

כאשר נדרת וגו'. כאשר נדרת – זה נדר, לה' אלהיך – אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים נדבה כמשמעה, אשר דברת – אלו קדשי בדק הבית, בפיך – זו צדקה . ר"ה ו' א'

נדרת נדבה. וכי נדר נדבה היא, אלא אם כמה שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו נדבה יהא, מכאן לזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה . זבחים ב' ב'

נדרת נדבה. וכי נדר קרוי נדבה, אלא לחייב על כל נדר ונדר ועל כל נדבה ונדבה . ירושלמי ר"ה פ"א ה"א