תורה תמימה על שיר השירים ז׳:א׳

« תורה תמימה על שיר השירים ו׳:י״ב תורה תמימה על שיר השירים ז׳:ב׳ »

1 יבמות פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. ״כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה״ — אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. ״כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ״ — אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

1 ברכות פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ נֶהֱנָה מִקׇּדְשֵׁי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. רַבִּי לֵוִי רָמֵי: כְּתִיב ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, וּכְתִיב ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״! לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם בְּרָכָה,

1 חגיגה פתח ↗

אֲמַר: דְּרָעֵינָא לְהוּ אֲנָא עַד דְּמָלוּ לְהוּ לְדָרָא, וַהֲדַר מַשְׁלֵימְנָא לֵיהּ לְדוּמָה. אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, שְׁנֵיהּ מַאי עָבְדַתְּ? אֲמַר: אִי אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמַעְבֵּיר בְּמִילֵּיהּ — מוֹסֵיפְנָא לְהוּ לֵיהּ, וְהָוְיָא חִלּוּפֵיהּ.

2 חגיגה פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב״ — כַּמָּה נָאִין רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִין לָרֶגֶל. ״בַּת נָדִיב״ — בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא נָדִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״. ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״, וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב? אֶלָּא: ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ — שֶׁהָיָה תְּחִילָּה לְגֵרִים.

2 סוכה פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב״ — מַה יָּפוּ פַּעֲמוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִין לָרֶגֶל. ״בַּת נָדִיב״ — בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא נָדִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״. ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״, וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב?! אֶלָּא: ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״, שֶׁהָיָה תְּחִילָּה לְגֵרִים.

2 שבת פתח ↗

מוֹצְצִין וְכוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי אוּמָּנָא דְּלָא מָיֵיץ — סַכָּנָה הוּא וּמְעַבְּרִינַן לֵיהּ.

3 סנהדרין פתח ↗

וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתוּ נִדָּה שְׁרֵי לְיַיחוֹדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא. אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעוֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת? אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״, שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת.

5 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ אַרְבַּע שִׁיטִּין. בָּשָׂר וְדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ נִתְפַּס בֶּן בֵּיתְךָ אָמַר לָהֶן אֲנִי מְקַיֵים עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי יוֹצֵא לִידוֹן. אָמַר לָהֶן אֲנִי מְקַיֵים עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִיתָּלוֹת. הֵיכַן הוּא וְאֵיכַן פַּטְרוֹנוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת מֹשֶׁה מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי כְּתִיב וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. וְאֶיפְשַׁר לְבָשָׂר וְדָם לִבְרוֹחַ מִן הַמַּלְכוּת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁתָּפַס פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה חִיְיבוֹ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְקָהָת הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנִשְׁבְּרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. זֶה צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. רִבִּי אָמַר רִבִּי אֶבְיָתָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתַּז הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל קוסנטר וְהָרַגְתּוֹ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. לִי הִצִּיל וְקוסנטר נֶהֱרָג. רִבִּי בֶּרֶכְיָה קָרָא עָלָיו כּוֹפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע. רִבִּי אָבוּן קָרָא עָלָיו צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו. תַּנִּי בַּר קַפָּרָא מַלְאָךְ יָרַד וְנִדְמֶה לָהֶן כִּדְמוּת מֹשֶׁה וְתָפְסוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וּבָרַח מֹשֶׁה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה נַעֲשׂוּ כָּל אוֹכְלוֹסִין שֶׁלּוֹ אִילְּמִין וּמֵהֶן חֵרֵשִׁין וּמֵהֶן סוּמִין. אָמַר לְאִילְּמִין הֵיכַן הוּא מֹשֶׁה וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים. אָמַר לְחֵרֵשִׁים וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין. אָמַר לְסוּמִין וְלֹא הָיוּ רוֹאִין. הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יַשׂוּם אִלֵּם וְגוֹמֵר. תַּמָּן קָמַת לָךְ וְהָכָא לֵית אֲנָא קָאִים. הֲדָא הִיא דִּכְתִיב מִי כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו.

6 מנחות פתח ↗

מַתְנִי׳ נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְעוֹלַת עוֹף ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְמִנְחָה ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

9 תוספות על שבת פתח ↗

פריו קודם לעליו - הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים אך תימה שמביא קרא כתפוח בעצי היער דבהאי קרא לא נמשלו ישראל לתפוח אלא הקב"ה כדכתיב כן דודי בין הבנים וקרא דריח אפך כתפוחים שיר השירים ז׳:ט׳ הוה ליה לאתויי טפי:

1 שובי שובי השולמית. א"ר חנינא, ד' פעמים כתיב כאן שובי שובי כנגד ארבע מלכיות ששולטין בישראל והם נכנסין תחת ידיהם בשלום ויוצאין לשלום . מ"ר

2 השולמית. מהו שולמית – אומה זו ששלום חי העולמים מתנהג בה, כדכתיב שמואל ב ז׳:ו׳ ואהיה מתהלך באהל ובמשכן . שם

3 השולמית. מהו שולמית – אומה שמסיימים לה שלום בכל יום, כמ"ש וישם לך שלום . מ"ר

4 השולמית. מהו שולמית – אמר הקב"ה, אומה שאני עתיד להושיבה בנוה שלום, כמש"נ ישעיהו ל״ב:י״ח וישב עמי בנוה שלום . שם

5 השולמית. מהו שולמית – אמר הקב"ה, אומה שאני נוטה אליה שלום, כמש"נ ישעיהו ס״ו:י״ב הנני נוטה אליה כנהר שלום. שם

6 השולמית. ר"א ב"ר מרון אומר, מהו שולמית – אומה שמשלמת קיומו של עולם הן בעוה"ז והן בעוה"ב . שם

7 השולמית. דבר אחר מהו שולמית, א"ר לוי, אומה שכל טובות שבעולם אין באות אלא בזכותה, כמש"נ ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ, לך – בזכותך ובך הדבר תלוי, במש"נ יפתח ה' לך את אוצרו הטוב – בזכותך ובך הדבר תלוי . שם

8 השולמית. דבר אחר מהו שולמית, א"ר ירמיה, אומה שעשתה שלום ביני ובין עולמי, שאלמלא קבלו תורתי הייתי מחזיר עולמי לתהו ובהו . שם

9 ונחזה בך וגו'. אומרים אוה"ע לישראל, עד מתי אתם מתים ונהרגים על אלהיכם ומשלמין לו , כמש"נ כי עליך הורגנו כל היום, בואו אצלנו ונעשה אתכם דוכסין ואפרכין, ונחזה בך – ותהיון מחזותא דעלמא , משיבים להם ישראל, מה תחזו בשולמית במחולת המחנים, כלום יש בכם כח לתת לנו כאותה מעלה של הר סיני שהיו בו מחנות, מחנה ישראל ומחנה מלאכי השרת, כמו שנאמר תהילים ס״ח:י״ח רכב אלהים רבותים . מ"ר

1 נדה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כֵּיוָן שֶׁבָּא זָכָר בָּעוֹלָם — בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ״. ״זָכָר״ — זֶה כַּר.

1 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

הלכה: כְּתִיב לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. הַנֶּהֱנֶה כְּלוּם מִן הָעוֹלָם מָעַל עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַמִּצְוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ עָשׂוּי כְּכֶרֶם. וּמַהוּ פִדְיוֹנוֹ בְּרָכָה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַרְתְּ לַיי יי אַתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. אִם אָכַלְתָּ וּבֵירַכְתָּ כִּבְיָכוֹל כְּאִילּוּ מִשֶּׁלָּךְ אָכַלְתָּ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ מְבַלֶּה אֲנִי טוֹבָתִי בְּגוּפָךְ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. יְבַלְלוּ כָּל הַטּוֹבוֹת וְיָבוֹאוּ עָלֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא מַהוּ בַּל עָלֶיךָ. שֶׁאֵינִי מֵבִיא טוֹבָה עַל הָעוֹלָם מִבַּלְעָדֶיךָ. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר וּבַּלְעָדֶיךְ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. מִיכַּן הָיָה רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִטְעוֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְבָרֵךְ.

1 שבת פתח ↗

רַבִּי אַבָּא זָבֵן בִּתְלֵיסַר אִסְתִּירֵי פְּשִׁיטֵי בִּישְׂרָא מִתְּלֵיסַר טַבָּחֵי, וּמְשַׁלֵּים לְהוּ אַצִּינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וַאֲמַר לְהוּ: ״אַשּׁוּר הַיָּיא, אַשּׁוּר הַיָּיא״. רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה יָתֵיב אַתַּכְתָּקָא דְשִׁינָּא וּמוֹשֵׁיף נוּרָא. רַב עָנָן לָבֵישׁ גּוּנְדָּא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּגָדִים שֶׁבִּישֵּׁל בָּהֶן קְדֵירָה לְרַבּוֹ — אַל יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ.

2 פסחים פתח ↗

וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ שֶׁדַּרְכָּן לִזּוֹק — אֵינָן נִיזּוֹקִין, בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִזּוֹק — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֵין לִי אֶלָּא בַּהֲלִיכָה, בַּחֲזָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ״, מְלַמֵּד שֶׁתֵּלֵךְ וְתִמְצָא אָהָלְךָ בְּשָׁלוֹם.

2 מועד קטן פתח ↗

שׁוּב פַּעַם אֶחָד גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ לַתַּלְמִידִים בַּשּׁוּק, מַאי דְּרַשׁ — ״חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים״. מָה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר,

3 בבא בתרא פתח ↗

נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי חִטִּין! קִטְנִית – רוֹבַע, עַפְרוּרִית – פָּחוֹת מֵרוֹבַע. וְעַפְרוּרִית – רוֹבַע לָא?! וְהָא תַּנְיָא: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ, חִטִּין – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע קִטְנִית לִסְאָה. שְׂעוֹרִים – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע נִישּׁוֹבֶת לִסְאָה. עֲדָשִׁים – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה. מַאי, לָאו הוּא הַדִּין לְחִטִּים וְלִשְׂעוֹרִין? שָׁאנֵי עֲדָשִׁים, דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ. אֶלָּא טַעְמָא דַעֲדָשִׁים דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ, אֲבָל חִטֵּי וּשְׂעָרֵי – לָא; תִּפְשׁוֹט מִינַּהּ, חִטֵּי וּשְׂעָרֵי דְּעַפְרוּרִית לָא מְקַבֵּל! לְעוֹלָם חִטֵּי וּשְׂעָרֵי מְקַבֵּל עַפְרוּרִית; עֲדָשִׁים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ, יוֹתֵר מֵרוֹבַע נָמֵי לְקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב הוּנָא: אִם בָּא לְנַפּוֹת, מְנַפֶּה אֶת כּוּלּוֹ. אָמְרִי לַהּ דִּינָא, וְאָמְרִי לַהּ קִנְסָא. אָמְרִי לַהּ דִּינָא – מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי, אַפֵּירֵי שַׁפִּירֵי יָהֵיב; וְרוֹבַע לָא טָרַח אִינִישׁ, יוֹתֵר מֵרוֹבַע טָרַח אִינִישׁ; וְכֵיוָן דְּטָרַח – טָרַח בְּכוּלֵּיהּ. וְאָמְרִי לַהּ קִנְסָא – רוֹבַע שְׁכִיחַ, יוֹתֵר לָא שְׁכִיחַ; וְאִיהוּ הוּא דְּעָרֵיב; וְכֵיוָן דְּעָרֵיב – קַנְסוּהוּ רַבָּנַן בְּכוּלֵּיהּ. סִימָן: כֹּל תְּרֵי שְׁטָרֵי דְּרָאבִין בַּר רַב נַחְמָן, אוֹנָאָה וְקַבְּלָנוּתָא. מֵיתִיבִי: כׇּל סְאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוֹבַע מִמִּין אַחֵר – יְמַעֵט. סַבְרוּהָ דְּרוֹבַע דְּכִלְאַיִם – כְּיוֹתֵר מֵרוֹבַע דְּהָכָא, וְקָא תָנֵי: יְמַעֵט! לֹא, רוֹבַע דְּכִלְאַיִם – כִּי רוֹבַע דְּהָכָא דָּמֵי. אִי הָכִי, אַמַּאי יְמַעֵט? מִשּׁוּם חוּמְרָא דְכִלְאַיִם. אִי הָכִי,

5 במדבר רבה פתח ↗

וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה במדבר ג, לח, זָכָה קְהָת שֶׁהִקִּיפוּ בָּנָיו הַמִּשְׁכָּן מִשְׁנֵי רוּחוֹת, הֲרֵי נַעֲשׂוּ שֵׁבֶט לֵוִי אַרְבַּע מַחְלָקוֹת לְהַקִּיף אַרְבָּעָה רוּחוֹת הַמִּשְׁכָּן כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, וּלְפִי מַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ הַלְוִיִּם חוֹנִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים סְדוּרִים, הָא כֵיצַד, מַעֲרָב מִשָּׁם אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכֻלָּם, וְכֵן הִשְׁרָה הַמָּקוֹם לְרוּחַ מַעֲרָב גֵּרְשׁוֹן שֶׁהָיָה עֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ במדבר ג, כה: הָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסָךְ, מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, אֹהֶל וּמִכְסֶה וּמָסָךְ, וּלְכָךְ נִקְרָא גֵּרְשׁוֹן, מִי יָגוּר נֶגֶד שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, מִי שֶׁהוּא חָזָק כַּשֵּׁן, וְאֵין שֵׁן אֶלָּא לָשׁוֹן חָזָק, כְּדִכְתִיב שיר השירים ה, יד: מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן. דָּרוֹם טַלְּלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְשָׁם חוֹנִים דֶּגֶל רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, וְכֵן הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ רוּחַ דָּרוֹם בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין הָאָרוֹן שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים תְּלוּיִים אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כו, ג ד: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם וגו', ויקרא כו, טו: וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וגו' ויקרא כו, יט: וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וּלְכָךְ נִקְרָא קְהָת כְּמָה דְתֵימָא קהלת י, י: אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל, אִם רָאִיתָ שֶׁקָּהוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד מָטָר וְנַעֲשׂוּ בַּרְזֶל, כְּמָה דְתֵימָא: וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, הֱוֵי יוֹדֵעַ בַּעֲבוּר עֹנֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא קִיְמוּ, דִּכְתִיב קהלת י, י: וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל, עַל שֶׁלֹא קִיְמוּ הַתּוֹרָה שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם פָּנִים בְּפָנִים, כְּמָה דְתֵימָא דברים ה, ד: פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם וגו' וְקִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, הֱוֵי: קִלְקַל, צָפוֹן מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים שֵׁבֶט דָּן שֶׁהָיוּ חשֶׁךְ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם וְהִנִּיחַ בְּדָן, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם בְּנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם הָעֵצִים במדבר ג, לו. קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו, כְּמָה דְתֵימָא ירמיה י, ח: מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מְרָרִי, עַל מֵרוּר. מִזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל יְהוּדָה שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מְלוּכָה בַּעֲלֵי תּוֹרָה בַּעֲלֵי מִצְווֹת, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מְכַפְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם וּבְקָרְבָּנָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַשְׁרֵי צַדִּיק וְאַשְׁרֵי שְׁכֵנוֹ, אֵלּוּ שְׁבָטִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, יְהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן, הָיוּ כֻּלָּם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה בראשית מט, י: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט וגו', דברי הימים א יב, לג. וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וגו', שופטים ה, יד: וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, עַל שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּנֵי תּוֹרָה, וּשְׁלשָׁה שֶׁל דָּרוֹם שֶׁהָיוּ לְבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת סְמוּכִין, אָבְדוּ עִמָּהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אוֹי לָרָשָׁע אוֹ לִשְׁכֵנוֹ, וּמִי הָיוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת במדבר טז, א: קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּלְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לָהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד, הָיוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר במדבר טז, א: וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וגו'. וְכֵן בְּנֵי גָד וּבְנֵי שִׁמְעוֹן אַף הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי מְרִיבָה, במדבר ג, לח: שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹמְרִים שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁאִם הָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב במדבר ג, לח: וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

6 מגילה פתח ↗

שֶׁשִּׁמְשַׁי מוֹחֵק וְגַבְרִיאֵל כּוֹתֵב. אָמַר רַבִּי אַסִּי, דָּרֵשׁ רַבִּי שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: וּמָה כְּתָב שֶׁלְּמַטָּה שֶׁלִּזְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל — אֵינוֹ נִמְחָק, כְּתָב שֶׁלְמַעְלָה — לָא כׇּל שֶׁכֵּן. ״לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר״. אָמַר רָבָא: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבִין אֶת מׇרְדֳּכַי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הָמָן. ״הֵכִין לוֹ״. תָּנָא: לוֹ הֵכִין. ״וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי״. אֲמַר לֵיהּ: מַנּוּ מָרְדֳּכַי? אֲמַר לֵיהּ: ״הַיְּהוּדִי״. אֲמַר לֵיהּ: טוּבָא מָרְדְּכַי אִיכָּא בִּיהוּדָאֵי. אֲמַר לֵיהּ: ״הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ״. אֲמַר לֵיהּ: סַגִּי לֵיהּ בְּחַד דִּיסְקַרְתָּא, אִי נָמֵי בְּחַד נַהֲרָא. אָמַר לֵיהּ: הָא נָמֵי הַב לֵיהּ, ״אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״. ״וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס״. אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתְבִי רַבָּנַן קַמֵּיהּ וּמַחְוֵי לְהוּ הִלְכוֹת קְמִיצָה לְרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּחַזְיֵיהּ מָרְדְּכַי דְּאַפֵּיק לְקִבְלֵיהּ וְסוּסְיָא מֵיחַד בִּידֵיהּ, מִירְתַת. אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: הַאי רַשִּׁיעָא לְמִיקְטַל נַפְשַׁי קָא אָתֵי זִילוּ מִקַּמֵּיהּ דִּי לָא תִּכָּווּ בְּגַחַלְתּוֹ. בְּהָהִיא שַׁעְתָּא נִתְעַטֵּף מָרְדְּכַי וְקָם לֵיהּ לִצְלוֹתָא, אֲתָא הָמָן וִיתֵיב לֵיהּ קַמַּיְיהוּ וְאוֹרֵיךְ עַד דְּסַלֵּיק מָרְדֳּכַי לִצְלוֹתֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: בְּמַאי עָסְקִיתוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, מַאן דִּמְנַדֵּב מִנְחָה מַיְיתֵי מְלֵי קוּמְצֵיהּ דְּסוּלְתָּא וּמִתְכַּפַּר לֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: אֲתָא מְלֵי קוּמְצֵי קִמְחָא דִּידְכוּ וְדָחֵי עַשְׂרָה אַלְפֵי כַּכְּרֵי כַסְפָּא דִּידִי. אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע, עֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים, עֶבֶד לְמִי וּנְכָסִים לְמִי? אֲמַר לֵיהּ: קוּם לְבוֹשׁ הָנֵי מָאנֵי וּרְכוֹב הַאי סוּסְיָא, דְּבָעֵי לָךְ מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא עַד דְּעָיֵילְנָא לְבֵי בָנֵי וְאֶשְׁקוֹל לְמַזְיָיא, דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּמָאנֵי דְמַלְכָּא הָכִי. שַׁדַּרָה אֶסְתֵּר וַאֲסַרְתִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ בֵּי בָנֵי וּלְכוּלְּהוּ אוּמָּנֵי. עַיְּילֵיהּ אִיהוּ לְבֵי בָנֵי וְאַסְחְיֵהּ, וַאֲזַל וְאַיְיתִי זוּזָא מִבֵּיתֵיהּ וְקָא שָׁקֵיל בֵּיהּ מַזְיֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא שָׁקֵיל לֵיהּ אִינְּגִיד וְאִיתְּנַח. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא מִיתְּנַחַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא דַּהֲוָה חֲשִׁיב לֵיהּ לְמַלְכָּא מִכּוּלְּהוּ רַבְרְבָנוֹהִי, הַשְׁתָּא לִישַׁוְּיֵיהּ בַּלְנַאי וְסַפָּר? אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע, וְלָאו סַפָּר שֶׁל כְּפַר קַרְצוּם הָיִיתָ? תָּנָא: הָמָן, סַפָּר שֶׁל כְּפַר קַרְצוּם הָיָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. בָּתַר דְּשַׁקְלִינְהוּ לְמַזְיֵיהּ, לַבְשִׁינְהוּ לְמָאנֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: סַק וּרְכֹב. אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא, דִּכְחִישָׁא חֵילַאי מִימֵי תַּעֲנִיתָא. גְּחֵין וּסְלֵיק. כִּי סָלֵיק, בְּעַט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא כְּתִיב לְכוּ: ״בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח״? אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּדִידְכוּ כְּתִיב: ״וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרוֹךְ״. ״וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ״. כִּי הֲוָה נָקֵיט וְאָזֵיל בִּשְׁבִילָא דְּבֵי הָמָן, חֲזִיתֵיהּ בְּרַתֵּיה דְּקָיְימָא אַאִיגָּרָא, סְבַרָה הַאי דִּרְכִיב — אֲבוּהּ, וְהַאי דִּמְסַגֵּי קַמֵּיהּ — מָרְדֳּכַי. שְׁקַלָה עֲצִיצָא דְּבֵית הַכִּסֵּא וּשְׁדֵיתֵיהּ אַרֵישָׁא דַּאֲבוּהּ. דַּלִּי עֵינֵיהּ וַחֲזָת דַּאֲבוּהּ הוּא, נְפַלָה מֵאִיגָּרָא לְאַרְעָא וּמִתָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיָּשׇׁב מׇרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ״, אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשָּׁב לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ. ״וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ״, ״אָבֵל״ — עַל בִּתּוֹ, ״וַחֲפוּי רֹאשׁ״ — עַל שֶׁאֵירַע לוֹ. ״וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכׇל אוֹהֲבָיו וְגוֹ׳״. קָרֵי לְהוּ ״אוֹהֲבָיו״ וְקָרֵי לְהוּ ״חֲכָמָיו״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹמֵר דְּבַר חָכְמָה, אֲפִילּוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם, נִקְרָא חָכָם. ״אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מׇרְדֳּכַי וְגוֹ׳״. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִי מִשְּׁאָר שְׁבָטִים קָאָתֵי — יָכְלַתְּ לֵיהּ, וְאִי מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה — לָא יָכְלַתְּ לֵיהּ. יְהוּדָה, דִּכְתִיב: ״יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ״, אִינָךְ, דִּכְתִיב בְּהוּ: ״לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ״. ״כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו״. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי: שְׁתֵּי נְפִילוֹת הַלָּלוּ, לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: אוּמָּה זוֹ, מְשׁוּלָה לְעָפָר וּמְשׁוּלָה לְכוֹכָבִים. כְּשֶׁהֵן יוֹרְדִין — יוֹרְדִין עַד עָפָר, וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין — עוֹלִין עַד לַכּוֹכָבִים. ״וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִילוּ״. מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּהוּ בְּבֶהָלָה. ״כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי וְגוֹ׳ כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ״. אָמְרָה לוֹ: צַר זֶה, אֵינוֹ שֹׁוֶה בְּנֵזֶק שֶׁל מֶלֶךְ. אִיקְּנִי בַּהּ בְּוַשְׁתִּי וְקַטְלַהּ, הַשְׁתָּא אִיקְּנִי בְּדִידִי וּמבָעֵי לְמִקְטְלִי. ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה״. ״וַיֹּאמֶר״ ״וַיֹּאמֶר״ לְמָה לִי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בַּתְּחִלָּה עַל יְדֵי תּוּרְגְּמָן, כֵּיוָן דְּאָמְרָה לֵיהּ מִדְּבֵית שָׁאוּל קָאָתֵינָא, מִיָּד: ״וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה״. ״וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מַחְווֹה כְּלַפֵּי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּבָא מַלְאָךְ וְסָטַר יָדָהּ כְּלַפֵּי הָמָן. ״וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ וְגוֹ׳ וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן״. מַקֵּישׁ שִׁיבָה לְקִימָה: מָה קִימָה בְּחֵימָה, אַף שִׁיבָה בְּחֵימָה. דַּאֲזַל וְאַשְׁכַּח לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִידְּמוֹ לֵיהּ כְּגַבְרֵי, וְקָא עָקְרִי לְאִילָנֵי דְּבוּסְתָּנֵי, וַאֲמַר לְהוּ: מַאי עוֹבָדַיְיכוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּפַקְּדִינַן הָמָן. אֲתָא לְבֵיתֵיהּ, ״וְהָמָן נוֹפֵל עַל הַמִּטָּה״, ״נוֹפֵל״ — ״נָפַל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִפִּילוֹ עָלֶיהָ, אֲמַר: וַיי מִבֵּיתָא, וַיי מִבָּרָא. ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת״. ״וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף חַרְבוֹנָה רָשָׁע — בְּאוֹתָהּ עֵצָה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה עֲצָתוֹ, מִיָּד בָּרַח. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמוֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח״. ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״. שְׁתֵּי שְׁכִיכוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאַחַת שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאָמְרִי לַהּ: אַחַת שֶׁל אֶסְתֵּר וְאַחַת שֶׁל וַשְׁתִּי. ״לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן חָמֵשׁ חֲלִיפוֹת״. אֶפְשָׁר דָּבָר שֶׁנִּצְטַעֵר בּוֹ אוֹתוֹ צַדִּיק —

« תורה תמימה על שיר השירים ו׳:י״ב תורה תמימה על שיר השירים ז׳:ב׳ »