תורה תמימה על שיר השירים ד׳:א׳

« תורה תמימה על שיר השירים ג׳:י״א תורה תמימה על שיר השירים ד׳:ג׳ »

1 רש"י על בבא בתרא פתח ↗

על ידי אדם הראשון - כגון גלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעיך תהילים קל״ט:י״ז אדם הראשון אמרן:

3 מנחות פתח ↗

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ וְ״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״? כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת – כְּאִילּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, וְכׇל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם – כְּאִילּוּ הִקְרִיב אָשָׁם.

3 מגילה פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רַבָּה: חַמַּת זוֹ חַמֵּי גְרָר, רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא, כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת? שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רָבָא אָמַר: רַקַּת שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא? שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּיתָהּ.

4 זבחים פתח ↗

דְּגָיֵיז לֵיהּ, ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ כְּתִיב! דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ, וְשָׁקֵיל לֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אֲבָנִים שֶׁל קְרָנוֹת חֲלוּלוֹת הָיוּ – דִּכְתִיב: ״וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּת מִזְבֵּחַ״; הָכָא נָמֵי ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ; הָכָא נָמֵי, דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנוֹיוֹת בָּרָמָה״? וְכִי מָה עִנְיַן נוֹיוֹת אֵצֶל רָמָה? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בָּרָמָה וְעוֹסְקִין בְּנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמְרִי, כְּתִיב: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״ – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכׇּל אֲרָצוֹת. לָא הֲווֹ יָדְעִי דּוּכְתֵּיהּ הֵיכָא; אַיְיתוֹ סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, בְּכוּלְּהוּ כְּתִיב: ״וְיָרַד וְעָלָה הַגְּבוּל״, ״וְתָאַר הַגְּבוּל״; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין ״וְעָלָה״ כְּתִיב, ״וְיָרַד״ לָא כְּתִיב. אָמְרִי, שְׁמַע מִינַּהּ: הָכָא הוּא מְקוֹמוֹ. סְבוּר לְמִבְנְיֵיהּ בְּעֵין עֵיטָם – דְּמִדְּלֵי; אָמְרִי: נִיתַתֵּי בֵּיהּ קַלִּיל, כְּדִכְתִיב: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: גְּמִירִי דְּסַנְהֶדְרִין בְּחֶלְקוֹ דִּיהוּדָה וּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ דְּבִנְיָמִין, וְאִי מְדַלִּינַן לֵיהּ – מִתְפְּלֵיג טוּבָא; מוּטָב דְּנִיתַתֵּי בֵּיהּ פּוּרְתָּא, כְּדִכְתִיב: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. וְעַל דָּבָר זֶה נִתְקַנֵּא דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי בְּדָוִד, כְּדִכְתִיב: ״כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי״, וּכְתִיב: ״זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ וְגוֹ׳, אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וְגוֹ׳, אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה׳ וְגוֹ׳״. ״הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵה יַעַר״; ״בְּאֶפְרָתָה״ – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, דְּקָאָתֵי מֵאֶפְרַיִם. ״מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵה יַעַר״ – זֶה בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב: ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״. מַתְנִי׳ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת; אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת – אֲשַׁם גְּזֵילוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצוֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי; שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים – לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, לְכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.

4 יבמות פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב: ״יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כׇּל מַחֲמַדֶּיהָ״ — זֶה עַמּוֹן וּמוֹאָב. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל, הַכֹּל נִפְנוּ עַל כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנוּ עַל סִפְרֵי תוֹרָה, אָמְרוּ: זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳״ — יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!

4 שבת פתח ↗

וּמְנָלַן דְּהָא דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא מִילְּתָא הִיא? דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: ״לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים״ — גְּבוּל שֶׁגָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים לֹא תַסִּיג. מַאי ״גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ״אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״, אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא יוֹשְׁבֵי רָקִיעַ נִינְהוּ?! אֶלָּא שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזַיִת, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִתְאֵנִים. וְ״חֹרִי״ — שֶׁמְּרִיחִים אֶת הָאָרֶץ. וְ״חִוִּי״, אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין אֶת הָאָרֶץ כְּחִוְיָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: ״חֹרִי״ — שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶן.

7 קידושין פתח ↗

וְלֹא מִסַּנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּין בְּצֶדֶק – כָּךְ מְנוּקִּין מִכׇּל מוּם. אָמַר מָרִימָר: מַאי קְרָאָה – ״כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ״.

8 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה ששה ע"י שלמה שנאמר אתי מלבנון כלה. לבבתני אחותי כלה, מה יפו דודיך אחותי כלה, נופת תטופנה שפתותיך כלה, גן נעול אחותי כלה, באתי לגני אחותי כלה, ושלשה על ידי ישעיה ותקשרים ככלה, וככלה תעדה כליה, והדין ומשוש חתן על כלה, ואחת ע"י ירמיה התשכח בתולה עדיה כלה קשוריה, וכנגדם לבש הקב"ה עשרה לבושים. הלבוש הראשון שלבש ביום בריאתו של עולם של הוד והדר שנאמר הוד והדר לבשת. הלבוש השני שלבש הקב"ה ליפרע מאנשי דור המבול של גאות שנאמר ה' מלך גאות לבש. הלבוש הלשילשי שלבש הקב"ה ליתן תורה לישראל של עוז שנאמר לבש ה' עוז התאזר. הלבוש הרביעי שלבש הקב"ה ליפרע ממלכות בבל של שלג שנאמר לבושיה כתלג חיור. הלבוש החמישי שלבש ליפרע ממלכות מדי של נקמה שנאמר וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאמה הרי תרי, והלבוש השביעי שלבש ליפרע ממלכות יון של צדקה היה שנאמר וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו הרי תרי. הלבוש התשיעי שילבש הקב"ה ליפרע ממלאות רביעית היא אדום שנאמר מדוע אדום ללבושך. הלבוש העשיר שילבש הקב"ה ליפרע מגוג ומגוג הוא הדור הנאמר זה הדור בלבושו, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מכל לבושים שלבשת אין לך נאה כזה שנאמר זה הדור בלבושו:

8 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֵם לִכְשֶׁיַּגִּיעוּ הַגָּלִיּוֹת לְטוּרֵי אֲמָנֹס הֵן עֲתִידוֹת לוֹמַר שִׁירָה. מַה טַעַם תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.

9 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה: קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי לְבָבוֹת; לְאַחַר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה – אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב״ – וּכְתִיב: ״נְבוּב לֻחֹת״, וּמְתַרְגְּמִינַן: חֲלִיל לוּחִין.

9 מגילה פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: ״אֶחָד״ — מְיוּחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ.

1 הנך יפה וגו'. כפול ונדרש לעיל פרשה א' פסוק ט"ו.

2 שערך כעדר וגו'. רבי יוחנן פתר קרא בישראל לפני הר סיני, עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים ברוחה אלא מבעד לצמתך – מצמצמין עצמן על כל דבור ביראה ברתת ובזיע , שגלשו מהר גלעד – הר שגלשתם מתוכו עשיתי אותו גל ועד לאוה"ע , ואיזה זה – זה הר סיני, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו – שנייך כעדר הקצובות מלין קצובין , רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת, שעלו מן הרחצה – שהיו אז כולן מרוחצין מן העונות , שכולן מתאימות – דא"ר יוחנן, ביום שירד הקב"ה על הר סיני לתת תורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכי השרת וביד כל אחד עטרה לעטר את כל אחד מישראל , ושכולה אין בהם שלא היה נזוק אחד מהם , כחוט השני שפתותיך – זה הקול שלפני הדבור, כמש"נ ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע , ומדברך נאוה – זה הקול שלאחר הדבור שנאמר פ' ואתחנן וישמע ה' את קול דבריכם , באותה שעה מקלסן משה, כפלח הרמון רקתך, אפילו הריקן שבך רצוף תורות כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך מהצנועין ומצומתין שבכם כמגדל דוד צוארך – מה שגדל אתכם דוד בספרותהילים ס״ח:ח׳ אלהים בצאתך לפני עמך מה כתיב בתרי' ארץ רעשה וגו' , בנוי לתלפיות – ספר שאמרוהו פיות הרבה, אדה"ר, אברהם, משה, דוד שלמה, אסף, הימן, ידותון, שלשה בני קרח, ועזרא , אלף המגן – כל אותן האלפים ורבבות שעמדו לפני הר סיני והגנתי עליהם לא הגנתי אלא בזכות אותו הבא לאלף דור , ולא אתם בעצמכם נתליתם בו אלא כל שלטי הגבורים – כל מי שיעמוד וישלוט ויתגבר על יצרו כל דורו נתלה בהם, ועל ידי מי נתן התורה – ע"י שני שדיך, אלו משה ואהרן . מ"ר

3 שערך כערך וגו'. רבי יצחק פתר קראי במלחמת מדין, שערך כעדר העזים, עדרים שהלכו למלחמת מדין לא הלכו אלא בזכות משה ופינחס , שגלשו מהר גלעד, הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע ואיזו זו, זו מלחמת מדין , ומה הגלשה הגלשתם מתוכו שנייך כעדר הקצובות , מלין קצובין י"ב אלף בנדבה וי"ב אלף במסירה, שנאמד פ' מטות וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה , שעלו מן הרחצה רב הונא אמר, שלא הקדים אחד מהן תפלין של ראש לתפלין של יד , שכולם מתאימות שבשעה שהיו נכנסין זוגות זוגות אצל האשה היה אחד מהם מפחם פניה ואחד מפרק נזמיה , ושכולה אין בהם שלא נחשד אחד מהם בעבירה, כחוט השני שפתותיך בשעה שאמרו למשה לא נפקד ממנו איש לעבירה, ומדברך נאוה שאמרו לו ונקרב את קרבן ה'. א"ל משה, אם לא חטאתם קרבן למה, א"ל, א"א שלא הזיע יצה"ר קימעא . באותה שעה התחיל משה לשבחן כפלח הרמון רקתך אפי' ריקנין שבכם מלאים מצות ומע"ט כרמון הזה, ואצ"ל מבעד לצמתך על הצנועין והמצומתין שבכם . כמגדל דוד צוארך מה שגדל אתכם דוד בספרו, לסיחן מלך האמורי ולעוג מלך הבשן וגו', בנוי לתלפיות ספר שאמרוהו פיות הרבה , אלף המגן תלוי עליו כל הרבבות והאלפים שהלכו למלחמת מדין והגנתי עליהם לא הגנתי אלא בזכות אותו שבא לאלף דור , ולא אתם בעצמכם נתליתם בו אלא כל שלטי הגבורים, כל ששולט ומתגבר ביצרו קרוי גבור וכל דורו נתלה בהם, וע"י מי נעשית מלחמת מדין – ע"י שני שדיך, ע"י משה ופנחס . שם

4 שערך כעדר וגו'. רב הונא פתר קראי בירדן, שערך כעדר העזים – עדר שעברו את הירדן לא עברו אלא בזכות אבינו יעקב, הדא הוא דכתיב מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אלוה יעקב , שגלשו מהר גלעד – הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע ואיזה זה, זה הירדן, ומה דגלשה הגלשתם מתוכו – שנייך כעדר הקצובות – ביזת סיחן ועוג , שעלו מן הרחצה , א"ר אלעזר, בששים אלף נכבשה ארץ כנען, שכולם מתאימות – שהיו מותאמים בין החלוץ למאסף, הדא היא דכתיב יהושע ו׳:ט׳ והחלוץ הולך וגו' , ושכולה אין בהם – שלא היה נזוק אחד מהם. כחוט השני שפתותיך – כשאמרו ליהושע כל אשר צויתנו נעשה, ומדברך נאוה – שאמרו כל אשר ימרה את פיך וגו', באותה שעה מקלסן יהושע, כפלח הרמון רקתך, אפילו ריקנין שבכם מלאים מצות כרמון, ואין צ"ל מבעד לצמתך – על הצנועין ועל המצומתין שבכם כמגדל דוד צוארך – במה גדל אתכם דוד בספרו למכה מלכים גדולים, בנוי לתלפיות – ספר שאמרוהו פיות הרבה . אלף המגן, כל אותן האלפים והרבבות שעברו את הירדן והגנתי עליהם לא הגנתי אלא בזכות אותו הבא לאלף דור . ולא אתם בעצמכם נתליתם בו אלא כל שלטי הגבורים, שכל מי שיעמוד ישלוט ויתגבר ביצרו כל דורו נתלה בהם, וע"י מי עברו ישראל את הירדן – ע"י שני שדיך – אלו יהושע ואלעזר . מ"ר

5 שערך כעדר העזים. א"ר ששת, שער באשה ערוה, שנאמר שערך כעדר העזים . ברכות כ"ד א'

6 שגלשו מהר גלעד. הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע ואיזה זה, זה ביהמ"ק, שנאבד נורא אלהים ממקדשיך , ומה הגלשה הגלשתם מתוכו שניך כעדר הקצובות, מלין קצובין אלו בגדי כהונה גדולה , שעלו מן הרחצה – שמכפרין על ישראל , שכולם מתאימות אלו ב' שרשרות של זהב שיוצאות מבין החושן והיו נראות מתוכו כמין שתים נרתיקות , ושכולה אין בהם – שלא נתאכלה אחת מהן , כחוט השני שפתותיך זה נזר הקודש ומדברך נאוה – זה הציץ . מ"ר

7 שגלשו מהר גלעד. הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע , ואיזה זה, אלו המשמרות , ומה הגלשה הגלשתן מתוכו שנייך כעדר הקצובות מלין קצובין ב"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה י"ב מחלקות , שעלו מן הרחצה – שמשמרין לישראל , שכולם מתאימות – דתנינן בג' פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות , ושכולה אין בהם – דתנינן הראשון בראש וברגל , כחוט השני שפתותיך, דתנינן שחה לנסך הניף הסגן בסודר והקיש בן ארזא בצלצל , ומדברך נאוה – זה השיר. שם

8 שגלשו מהר גלעד. הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע , ואיזה זה, אלו הקרבנות , ומה הגלשה גלשתם מתוכו שניך כעדר הקצובות מלין קצובין כבש אחד בבקר וכבש אחד בין הערבים , שעלו מן הרחצה – שמכפרים על ישראל , שכולם מתאימות – דתנן איל קרב בי"א בט"ו , ושכולה אין בהם דתנן הקרבים והסולת והיין בשלשה שלשה, כחוט השני שפתותיך כמו דתנן חוט של סיקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים מ"ר

9 שגלשו מהר גלעד. הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאוה"ע , ואיזה זה _ אלו סנהדרין , ומה הגלשה הגלשתם מתוכו שנייך כעדר הקצובות מלין קצובין אלו מזכין ואלו מחייבין , שעלו מן הרחצה – שמזכין את ישראל , שכולם מתאימות – דתנינן מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר , ושכולה אין בהם – שאין הלכה קוהה בהם , כחוט השני שפתותיך – כגזירת מלך בן גזירת בית דין . שם

10 שגלשו מהר גלעד. הר שגלשתם מתוכו עשיתי אותו גל ועד לאוה"ע ואיזה זה – זה ים סוף , ומה הגלשה הגלשתם מתוכו שנייך כעדר הקצובות מלין קצובין ביזת מצרים וביזת הים , שעלו מן הרחצה – שהשירה מחלה להם , שכולם מתאימות – שהיו כולם מותאמים בין שכינה למלאך, כמש"נ ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' ושכולה אין בהם – שלא ניזוק אחד מהם. כחוט השני שפתותיך – בשעה שאמרו השירה, ומדברך נאוה – שמראין באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו. באותה שעה התחיל משה משבחן כפלח הרמון רקתך, אפי' ריקן שבך מלא מצות כרמון ואין צ"ל מבעד לצמתך על הצנועין והמצומתין שבכם . כמגדל דוד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו – לגוזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות – ספר שאמרוהו פיות הרבה , אלף המגן תלוי עליו – כל אותן האלפים ורבבות שעמדו על הים והגנתי עליהם לא הגנתי אלא בזכות אותו שבא לאלף דור , כל שלטי הגבורים – להביא מי שהוא עומד ושולט ומתגבר ביצרו כל דורו נתלה בו, וע"י מי נקרע לכם ים סוף – ע"י שני שדיך – אלו משה ואהרן . שם

3 ברכות פתח ↗

הָרוֹאָה תְּאֵנָה בַּחֲלוֹם — תּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ״. הָרוֹאֶה רִמּוֹנִים בַּחֲלוֹם, זוּטְרֵי — פָּרֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא, רַבְרְבֵי — רָבֵי עִסְקֵיהּ כְּרִמּוֹנָא. פַּלְגֵי, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — יְצַפֶּה לְתוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי״. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא — יְצַפֶּה לְמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״. מַאי רַקָּתֵךְ — אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ, מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן.

3 סנהדרין פתח ↗

וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן, כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הוּצְרְכוּ לִסְמוֹךְ – סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה, אֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה. בּוֹרְרִים לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ.

4 יומא פתח ↗

״וַיִּשְׁטְחוּ״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּקְרֵי ״וַיִּשְׁטְחוּ״, אֶלָּא ״וַיִּשְׁחֲטוּ״ — מְלַמֵּד שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחִיטָה. ״שָׁטוֹחַ״, תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: אַל תִּיקְרֵי ״שָׁטוֹחַ״, אֶלָּא ״שָׁחוּט״, מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן דָּבָר שֶׁטָּעוּן שְׁחִיטָה. אָמַר רַבִּי: וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל הַיָּם עוֹף כָּנָף״.

4 ברכות פתח ↗

אָמַר רַבִּי אָבִין, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֲבִינָא: מַאי קְרָאָה — ״כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת״ — תֵּל שֶׁכָּל פִּיּוֹת פּוֹנִים בּוֹ.

8 מגילה פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ — שְׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״. גָּלוּ לְבָבֶל — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה״. וְאַף כְּשֶׁהֵן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״. ״וְהֵשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וְשָׁב״. מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁב עִמָּהֶן מִבֵּין הַגָּלִיּוֹת.

9 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

משנה: עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. דּוֹכְסוֹסְטוֹס כְּדֵי לִכְתוֹב עָלָיו מְזוּזָּה. קְלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דְּיוֹ כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן: הלכה: ג׳. עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ כול׳. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. מָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמִיעַ. בָּהֵין רַכִּיכָה. וּמָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַקָּמִיעַ. בָּהֶין קַשְׁיָיא. קֶלַף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּקוֹלֵף פְּנֵי הָעוֹר. בְּרַם בְּהֵין דּוּכְסוֹסְטוֹן. כְּדֵי לִכְתוֹב שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת שֶׁבִּמְזוּזָּה. דְּיוֹ. הוֹצִיא דְיוֹ. אִם בְּקוֹלְמוֹס. כְּדֵי לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתוֹת. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יוֹתֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן. כַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וְיִהְיֶה בָהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא. אִם בְּכֶלִי צָרִיךְ יְתִיר. כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁכֵּן אּשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַה תַנָּא. חוֹשֶׁשֶׁת. אֶלָּא שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וּמְטַמֶּנֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סוּמָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר. בִּמְזַנֵּיק שָׁנוּ. שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי סֶדֶק קָטָן.

« תורה תמימה על שיר השירים ג׳:י״א תורה תמימה על שיר השירים ד׳:ג׳ »