תורה תמימה על רות ג׳:ט״ו

15 ואחזי בה. מלמד שחגרה מתניה כזכר . שם

16 וימד שש שעורים וגו׳. דרש בר קפרא, וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורין , ואם תאמר הני שש שעורין – ששה סאין הם , והא כתיב וישת עליה וכי דרכה של אשה לישא שש סאין אלא רמז רמז לה שעתידים לעמוד ממנה ששה צדיקים ולכל אחד ואחד בהם ששה מדות , ואלו הן, דוד, חזקיהו, יאשיהו, חנניה, מישאל ועזריה, דניאל ומלך המשיח , בדוד הוא אומר שמואל א ט״ז:י״ח יודע נגן בכנור וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה׳ עמו, בחזקיה כתיב ישעיהו ט׳:ו׳ למרבה המשרה ולשלום אין קץ, פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום, ביאשיהו כתיב ירמיהו י״ז:ח׳ והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו, בחנניה מישאל ועזריה כתיב דניאל א׳:ד׳ ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה וגו׳ בדניאל כתיב שם ה׳ כל קבל די רוח יתירא ביה , במלך המשיח כתיב ישעיהו י״א:ב׳ ונחה עליו רוח ה׳ רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת יראת ה׳ . שם

17 ויבא העיר. והלא היה צריך לומר ותבא העיר, אלא מלמד שהיה מהלך עמה עד שהגיעה לפתח העיר כדי שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים . שם