תורה תמימה על רות ב׳:י״ד

14 גשי הלם. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלום, שנאמר שמואל ב ז׳:י״ח ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר מי אנכי כי הביאתני עד הלום . שבת קי"ג ב׳

15 ואכלת מן הלחם. רמז רמז לה, זו לחמה של מלכות שעתידה לצאת ממנה, שנאמר מלכים א ד׳:א׳ ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח . מ"ר

16 וטבלת פתך בחומץ. א"ר אלעזר, מכאן שהחומץ יפה לשרב , ור׳ שמואל בר נחמני אמר, רמז רמז לה, עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחומץ, ומנו – מנשה . שבת קי"ג ב׳

17 וטבלת פתך בחמץ. שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץ . מ"ר

18 ותשב מצד הקצרים. מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים – א"ר אלעזר, רמז רמז לה, שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק . שבת קי"ג ב׳

19 ותשב מצד הקצרים וגו'. ותשב מצד הקוצרים – רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד להנצד ממנו לשעה , ויצבט לה קלי – רמז לה שתחזור לו מלכותו . מ"ר

20 ותשב מצד הקצרים וגו׳. ותשב מצד הקוצרים – מצד הקוצרים ודאי , ויצבט לה קלי – קליל זעיר בשתי אצבעותיו . שם

21 ויצבט. מהו לשון ויצבט – לשון אחיזה והושטה הוא . חגיגה כ"ב ב׳ וברש"י

22 ותאכל ותשבע ותתר. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, ותאכל בימי דוד, ותשבע בימי שלמה, ותותר בימי חזקיה , ואיכא דאמרי, ותאכל בימי דוד ושלמה ותשבע בימי חזקיה, ותותר בימי רבי , דאמר מר אהורייריה דרבי הוי עתיר משבור מלכא , במתניתא תני, ותאכל בעוה"ז, ותשבע לימות המשיח, ותותר לעתיד לבא . שבת קי"ג ב׳