מקור איכה ד׳:ח׳
8 חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תׇּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃ ס
פירוש תורה תמימה על איכה ד׳:ח׳
8 חשך משחור תארם. מאיזה שחור – רבי אבא בר כהנא אמר – משחור הדיו, ור' לוי אמר – מחושך הלילה שם.
9 לא נכרו בחוצות. א"ר אלעזר ב"ר צדוק, מעשה בעני אחד שבא ועמד על פתח בית אבא, אמר לי אבא, צא וראה אם מבני ירושלים הוא, הלכתי ומצאתי אותה אשה שנשל שערה ולא היה אדם יודע אם זכר אם נקבה היא ולא היתה תובעת אלא דבילה לקיים מה שנאמר לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם שם.
10 צפד עורם וגו׳. ההוא דאתא לקמיה דרבי, אמר ליה, כנסתי בתולה ולא מצאתי דם, אמרה ליה, רבי, עדיין בתולה הייתי, ושני בצורת היו, ראה רבי שפניהם שחורים, צוה עליהם והכניסום למרחץ והאכילום והשקום, בעל ומצא דם, אמר ליה רבי, לך זכה במקחך, וקרי עליהם צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ כתובות י׳ ב'.
11 צפד עורם וגו׳. א"ר אליעזר ב"ר צדוק, אראה בנחמה, אע"פ שחיה אבא כל אותן השנים אחר החורבן לא חזר גופו לכמות שהיה לקיים מה שנאמר צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ מ"ר.