תורה תמימה על איכה ב׳:א׳

1 איכה יעיב. כתיב פ, עקב העדותי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר ה' מאביד מפניכם, מה אלו בעבים דכתיב ישעיה י"ט הנה ה' רוכב על עב קל ונעו אלילי מצרים וגו׳ אף אלו בעבים, דכתיב איכה יעיב באפו ה׳ את בת ציון שם.

2 איכה יעיב באפו. מהו יעיב באפו, רבי חמא ב"ר חנינא אמר איך חייב ה' באפו את בת ציון, שכן יש מקומות שקורין לחיובא עייבא, ר' שמואל בר נחמני אמר, איך כאיב ה׳, שכן יש מקומות שקורין לכאיבא עייבא, ורבנן אמרי – איך שיום ה׳ באפו את בת ציון מ"ר.

3 את בת ציון. כתיב איוב ל"א וכעב עברה ישועתי, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, בני אדם שהם נדיבים וראויים שתבא לי ישועה על ידיהם אתה מעבירנו כעבים, שנאמר איכה יעיב באפו ה׳ את בת ציון שם.

4 השליך משמים ארץ. רבי הוי נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה, כי מטא להאי פסוקא השליך משמים ארץ נפל מידי׳, אמר, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא חגיגה ה' ב׳.

5 השליך משמים ארץ. משל למלך שהיה לו בן, בכה ונתנו אביו על ארכבותיו, שוב בכה ונתנו על זרועותיו, שוב בכה והרכיבו על כתפו, טנף עליו ומיד השליכו לארץ, ולא הוי ירידתו כעליתו, עלה מעט מעט וירד בבת אחת, כך נהג הקב"ה עם ישראל, מתחלה הושע י"א ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ואח"כ שם י׳ ארכיב אפרים, ואח"כ – השליך משמים ארץ מ"ר.

6 תפארת ישראל. מהו תפארת ישראל, אמר הקב"ה לישראל, כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל איקונין של יעקב שחקוקה על כסאי, הרי הוא לכם כנגד פניכם, הוי – השליך משמים ארץ תפארת ישראל שם.

7 הדם רגליו. מהו ולא זכר הדם רגליו, א"ר חנינא בר יצחק, אין הקב"ה זוכר אותו הדם שבין רגליו של אותו זקן, שנאסר ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו מ"ר.

8 הדם רגליו. דבר אחר ולא זכר הדם רגליו, אין הדום זה אלא ביהמ"ק, שנאמר תהלים צ"ט רוממו ה׳ אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא שם.

9 ביום אפו. א"ר אחא, יום אחד היה חרון אפו של הקב"ה ואלו עשו ישראל בו תשובה פשרו שם.