תועפות ראם ע״ב

1 ספר יראים פתח ↗

סימן עב קלג חגב טמא. לא נכתב לאו בהדיא אלא בכלל שרץ העוף בשאין לו סימני טהרה של חגבים, בפרשת ויהי ביום השמיני. אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ על הארץ כלל כל השרצים. ובשביל שהוא מין בפני עצמו כללתיו לבדו, בסימני חגבים טהורים תנן באלו טרפות נ"ט א' ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסוליים וכנפיו חופין את רובו. ר' יוסי אומר ושמו חגב. קרסולים הן כעין רגלים קטנים הסמוכין לראשו חופין את רובו ס"ה א' אמר רב יהודא אמר רב רוב ארכו ואמרי לה רוב הקיפו. אמר רב פפא הלכך בעינן רוב ארכו ורוב הקיפו. ואלו הסימנים למדו באלו טריפות ממיני טהרה המפורש בפרשה ארבה סלעם חרגול חגב לא מצאו סימנים השוים בכולם כי אם אלו בלבד. ותניא אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הזחל הזה הרי מותר. אמר ר' אלעזר ברבי יוסי אשר לו כרעים אעפ"י שאין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן:

2 תוספות על חולין פתח ↗

אע"פ שאין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן - מדכתיב לא באלף קדריש ולא מצי למימר לא שאין לו כרעים כלל קאמר דאדרבה סלעם ארבה וחרגול יש להם קרצולים כדקתני בהדיא בהצד השוה שבהן וכו' וכן אשר אין לו חומה דגבי ערי חומה דריש אע"פ שאין לו עכשיו והיתה לו קודם לכן בפ' קמא דמגילה דף ג: ולא מצי למימר שאין לו כלל קאמר דבערי חומה מישתעי קרא וכן אשר לא יעדה והפדה ומתרגמינן דקיימי ליה פי' שהיה לו לקיימה וליעדה דמצות יעידה קודמת ומהאי קרא דרשי' ליה בפ"ק דבכורות דף יג. דמצות יעידה קודמת למצות פדייה שנאמר אשר לא יעדה והפדה ואע"ג דכתיב באל"ף דרשינן כאילו כתיב בוי"ו כלומר שהיה לו ליעדה ואינו רוצה והפדה והיינו טעמא דלמה ליה למכתב אשר לא יעדה פשיטא דבלא יעדה מישתעי קרא דאם יעדה היתה צריכה גט וגם לא היתה צריכה פדיית אב שבשעת ייעוד פקע שעבוד שפחות מינה וא"ת בפרק כשם סוטה לא. דפריך וכל היכא דכתיב לא באל"ף ממש הוא והא כתיב בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם ואמאי לא מייתי מכל הנך קראי ויש לומר דבכל הני איכא הוכחא מגופיה דקרא שרוצה לומר אשר לו בוי"ו אע"ג דכתיב באל"ף דאדרבה סלעם וחרגול יש להם קרצולים וערי חומה ביש להם חומה מיירי וגבי יעדה כדפרישית מדכתיב כלל אבל צרתם לא צר לא מוכח מגופיה דקרא שהקב"ה כביכול מיצר בצרתם של ישראל אלא מקרא אחר דכתיב עמו אנכי בצרה וא"ת והיכי דרשינן הכא וגבי ערי חומה מדכתיב לא באלף דבעי למימר קרא אע"פ שאין לו עכשיו והא מסקינן בפרק כשם גם זה שם דאל"ף משמע הכי והכי הן או לאו ויש לומר דמ"מ דרשינן מדשני למכתב באל"ף יותר מכל אותם לו שרוצין לומר הן שכתובין בוי"ו ש"מ לדרשה ולא צר נמי דרשינן במדרש דכתיב באל"ף דכל צרה שאינה לישראל מאומות אינה צרה:

1 וסימני כ"ה בנדפס.

2 קרי והכתיב לא ומזה דרשו אעפ"י כו' ועיין חולין ס"ה א' תוד"ה אע"פ ובסוף דברי התוס' יש ט"ס וצ"ל דכל צרה שאינה לישראל ולאומות אינה צרה וכמ"ש במדרש דברים רבה פ"ב סכ"ב:

תועפות ראם ע״א » « תועפות ראם ע״ג