תועפות ראם ס״א

1 תועפות ראם פתח ↗

עיין בס' מנחת חינוך מ' תמ"ב שכ' שם בענין אכילת מעשר שני בירושלים שיהיה מ"ע מוטל שיאכל בירושלים ואם אוכל בירושלים מקיים מ"ע לא שמענו מכל הראשונים ויכול להיות שהוא רשות רק חוץ לירושלים אסור אבל בירושלים אינו מקיים מצוה כלל ועי"ש שכ' דאף לדעת הרמב"ן שהשיג על הרמב"ם ומונה בדברים הטובלים ההפרשה בפ"ע והנתינה בפ"ע כ"א למ"ע עכ"פ במע"ש לא השיג הרמב"ן כלל ומודה דאין כאן אלא מ"ע של הפרשה ואכילה בירושלים אינו מונה ג"כ מבואר דכולם סוברין דאינו מצוה כלל מה"ת לאכול בירושלים, ואני תמה איך לא השגיח בדברי הראשונים הבה"ג והיראים שמנו מ"ע של אכילת מע"ש בירושלים כמבואר כאן סי' צ"ו ובנדפס סי' קע"ח והרמב"ן בסוף הספר במ"ע שהוסיף משכחת הרב חשיב מ"ע ראשונה שנצטוינו לאכול מע"ש ובכורות בירושלים ולעיל סי' צ"ה כתבתי דברי הרמב"ן בשם בעל הלכות וכ"ז נעלם מהס' מנחת חינוך ובס' מעה"ח בסדר ראה הביא דברי הרמב"ן ותמה עליו שהיה לו לחשוב גם אכילת בכור בירושלים למ"ע כו' ולרבינו היראים י"ל דאה"נ דכל חדא וחדא מצוה בפ"ע היא ובספר שער הציונים הנד"מ במשניות החדשים ד' ווילנא סוף ס' זרעים בפ"ב דמעשר שני מ"ז כ' וי"ל הוכחה להרמב"ן דאכילת מע"ש מ"ע דלא כמגילת אסתר דהא בספרי נשא פכ"ג וכ"ה במדרש פ' נשא ריה"ג אומר מיין ושכר יזיר לפי שאה"כ ואכלת לפני ה"א וגו' מעשר דגנך תירושך ויצהרך יכול אף הנזיר במשמע ומה אני מקיים כו' חוץ מיין מצוה כו' עיי"ש משמע דאכילת תירוש מע"ש מצוה כו' מואכלת שהרי ריה"ג משמע דס"ל מעשר ממון הדיוט הוא בפסחים ל"ו א עכ"ל ותמיהני על דבריו דאין שום קשיא להמג"א מן הספרי דהא המג"א כ' כי מה שהרמב"ם לא מנאה הוא לפי שאינה מצוה בפ"ע רק חלק ממצות מעשר שני כי המצוה היא להפריש מע"ש שנאמר עשר תעשר וגו' ואחד מחלקי זאת המצוה הוא שצריך לאכלו בירושלים ולא יבא במנין עכ"ד ואה"נ דמצוה דאורייתא היא וכמו שהביא בשער הציונים שם מירושלמי ר"פ יוה"כ התרומה ומעשר שני שהן בעמוד ואכול. ובבבלי יומא ע"ד ב' איתא התרומה שהיא בקום אכול ומע"ש לא זכרו ודו"ק ועיין מש"ר הגרש"ש נזיר ד' א' ולפמש"כ המנחת חינוך י"ל דגמרתנו דנזיר לא ס"ל ההיא דריה"ג דספרי ומש"ה אמרו מאי היא דקידושא ואבדלא ודוחק:

1 ליתא בכ"י מל' פירשו. המעתיק. ומש"כ כאן בהאשה וכ"ה בנדפס ט"ס וצ"ל במי שהיה צ"ו א':

תועפות ראם ס׳ » « תועפות ראם ס״ב