1עמך לבני עמך א"א נוטר אבל כו' כצ"ל.2בנדפס דלאו כלים ואוצ"ל או אוכלים. הגרא"ד. ועיין בספר חפ"ח בפתיחה מקור החיים בבאר מ"ח אות ח' ט' אריכות דברים בדברי היראים שבסימן זה ודפח"ח ועיין בריקאנטי סי' תקנ"ז ובבאור מעשה בצלאל שם ומה שעמד שם על לשון היראים בשביל שלא עשה עמו, כהוייתו. הנה בס' יראים כת"י לפנינו כתוב "בהיותו צריך" ונכון.3ימעט כו' צ"ל שלא למנוע לעשות צדקה כו'. שלא עשה הוא עמו:
