תועפות ראם קל״ז

1 ספר יראים פתח ↗

סימן קלז רעז ריחים לא תחבול. צוה הב"ה בפ' כי תצא למלחמה המלוה את חברו ובא למשכונו ע"י שליח ב"ד שלא ימשכננו בדברים שעושה כהן אובל נפש, דכתיב לא יחבול ריחים ורכב כי נפש הוא חובל. ותניא בספרי לא יחבול ריחים ורכב מה אלו מיוחדים שהן ב' כלים ועושים מלאכה אחת וחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אף כל ב' כלים אע"פ שאין המלאכה נעשית אלא מבין שניהם חייבים על זה בעצמו ועל זה בעצמו. כי נפש הוא חובל להגיד מה גרם. ומנין דבמשכנו בשליח בי"ד שלא בשעת הלואתו הכתוב מדבר דלמא לא יחבול סתום מחבול שלמת ריעיך מפורש. והתם מנ"ל דתניא בב"מ קי"ג ב' אם חבול תחבול, בשליח בי"ד הכתוב מדבר וכתיב עד בא השמש וכו' למדנו כבר שאינו חייב להשיב אלא במשכנו בשליח בי"ד ושלא בשעת הלואתו:

1 דלמד כצ"ל ועיין בהרא"ש פ"ט דב"מ סי' מ"ת שגם הוא ס"ל כרבינו וכ"ד הראב"ד דלא כהרמב"ם פ"ג מהל' מלוה ה"ב שכ' דאף בשעת הלואתו מיירי.

תועפות ראם קל״ו » « תועפות ראם קל״ח