1שארה כסותה לפי שארה כו' כצ"ל.2עיין כתובות מ"ח א' תוד"ה רבי ובסמ"ג לאוין פ"א וביאורי מהרש"ל שם ובש"ש לשאילתות סי' ס' ולא זכרו דברי היראים שממנו שאב הסמ"ג.3מנהג פרסיים כו', לעיל סי' מ"ה תועפות ראם אות כ"ג העירותי בענין זה עיי"ש והרה"ג מהרז"ו שליט"א ראדונסקי העיר עמש"כ שם דלכאורה קשה אמאי לא מייתי ר' יוחנן נדה ט"ז ב' ראי' שאסור ממה שאמר הוא בעצמו מגילה י"ג א' כו' דבאמת במדרש ב"ר פס"ד סי' ה' אמרו דאמר ר' יוחנן אין תה"מ אלא בלילה שנאמר בערב היא באה ובבקר היא שבה כו' הרי דגם ר' יוחנן יליף מאחשורוש ועכצ"ל דר' יוחנן חדא ועוד קאמר.4לפנינו לו' חדשים וכ"ה בנדפס.5הכל לפי כו' כ"ה בנדפס ולפמ"ש כאן נ"ל להגיה לכל אחד לפי כו'.6וקב גרוגרות. באגודה ליתא וקב גרוגרות ונראה שט"ס הוא גם כתוב באגודה ונותן מטה ומפץ ומחצלת ואם אין לו נותן מפץ ומחצלת וגירסא זו תמוה בעיני ונראה שצ"ל ונותן מטה ומפץ ואם אין לו כו' והיא גירסת הירושלמי ונותנין לה מטה ומפץ ואם אין לו מטה מפץ ומחצלת וגי' רבינו הוא בענין אחר מדלא כתב ואם א"ל מפץ ומחצלת ועכצ"ל דכוונת רבינו ואם אין לו מפץ נותן לה מחצלת וכ"ה בנדפס ועיין בסמוך.7כ"ה גי' רבינו וכמש"כ הערוך ערך מחצלת ועיין בתוי"ט וכ"כ הסמ"ג ואם א"ל מפץ נותן לה מחצלת.8לא כצ"ל.9של חמשים זוז ביה"ג כו' כצ"ל.10אף כצ"ל ובנדפס חסר מן פי' עד ואמר אביי.11אלעזר כצ"ל ועיין בסה"ד ערך ר"ה בר חיננא.12פי' מעות פי' שש מעה כסף דינר כ"ה בנדפס והנראה מזה דרבינו מפרש זוזי פשיטי דהיינו מעות ולא דינרין ולפי פירושו יתיישב קושיית התוס' שם ס"ז א' ד"ה אמר, אבל רש"י פירש זוזי פשיטי זוזי מדינה כו' וכ"כ הסמ"ג ועיין להלן סי' תכ"א ועיין תוס' מנחות ק"ז א' ד"ה ודילמא שפי' ג"כ זוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי והיינו כפרש"י והסמ"ג.13אמר רבא. בנדפס ליתא ולפנינו בגמרא אמר רחבה וגי' הרי"ף והרא"ש אמר רב פפא.14אמר אביי נקטינן מותר בלאות אלמנה ליורשין התם הוא דלא תתגני באפי' הכא כו' כצ"ל.
