תיבת גמא, ואתחנן ג׳

מהדורה: תיבת גמא, פרנקפורט דאדר, תקמ"ב

מפרשים:
1 לא תתחתן בם כי יסיר את בנך מאחרי כו' עיין בפרשת דרכים דרך מצותיך פ' אחרי בשם הרא"ה ז"ל סיק ר"ט בשפחה כנענית לאו דלא תתחתן ובהר"מ ז"ל פ"ב מהא"ב הלכה י"ג דאין בש"כ לאו זה כ"א איסור דרבנן ובאמת צ"ע דכי יסיר דהא בכלל מצות הוא כאשה ובת גר תושב שקיבל שלא לעבוד עכו"ם נמי צ"ע אי הוה בכלל לאו זה ועיין באה"ע סי' כ"ו וסי' י"ו וב"ש שם אות ו' יע"ש ואפשר בעבד ושפחה יש איסור לאו בשפחה עכ"פ שיסיר את בנך מאחרי ה' מזרע קדוש ולקרא עבדים כמ"ש הר"מ ז"ל ומש"ה יכולים ממזרים לטהר שזרעו בלא"ה אין קדוש ומובדל מזרע ישראל מותר בשפחה. ועיין פרק שלישי מהלכות עבדים ובמ"ל האריך שם אי איסור השפחה מ"ה או לאו ועיין במ"מ פ"א מהלכות אישות ה"ד שי"ל איסור ביאת זנות בעשה עכ"פ מ"ה כי יקח איש אשה ובעלה דווקא ע"י קידושין לא בזנות ופילגש י"א שאסורה להדיוט וודאי אסור השפחה מ"ה ביאת זנות ועיין באה"ע סי' כ"ו ומ"ש הר"מ ז"ל בהלכות איסורי ביאה ולא גזרו חכמים בדבר זה משמע לכאורה דאי ביאת השפחה לבן חורין הוה מ"ה הוה לחז"ל לגזור בעבד אטו בן חורין משא"כ אי איסור שפחה מדרבנן ל"ג וע' ט"ז י"ד קי"ז דבר המותר מ"ה בפירוש אין כח ביד חז"ל לאסור כ"ש זה שהותרו בפירוש וכופהו על זה ועיין פ"ח מהל' מאכלות איסורות במ"ש הר"מ ז"ל שהרי היתר הכתוב חלב ובמ"ל שם דסובר הר"מ ז"ל איסור סחורה מ"ה בדברים האסורים באכילה מ"ה. ולומר אסור עשה לא עשו סייג הנה מצינו שעשו סייג בעשה ק"ש והדומה כ"ש עשה לעבור בקום ועשה. ושפחה חרופה י"ל חציה בת חורין תפסי בה קידושין בצד מה לית ביה לאו דלא יהיה קדש לדעת המתרגם ומש"ה בש"ח לא לקי הבועל. גם נסתפקנו במ"א לאו דקדשה מבנות ישראל דל"ש בעכו"ם ואף בשפחה לדעת הר"מ ז"ל אי בגיורת ממעטינן נמי וע' תוס' עירכין ג' ומנחות מ"ג ובהל' נערה ובתולה היתה מחייבי לאוין. והעראה באיסור קדשה י"ל הטעם ומלאה הארץ זמה ואין אשה מתעברת בהעראה והבא על עכו"ם בפני עשרה מישראל משמע אף בהעראה קנאים פוגעין בו.