תיבת גמא, תרומה א׳

מהדורה: תיבת גמא, פרנקפורט דאדר, תקמ"ב

מפרשים:
1 בפסוק ויקחו לי תרומה רמ"א ז"ל ויתנו לי תרומה מ"ל ע"ד קידושין אשה הנותנת לאדם חשוב מתנה מקודשת בהאי הנאה יע"ש. נסתפקתי למ"ש המ"ל בה' אישות הנותן לאשה איסורי הנא והיתה חולה מסוכנת וקידשה בה אי בתר דידה אזלינן וראוי לה ומקודשת א"ד בתר דידיה ולאו מידי יהיב לה יע"ש. והנה באדם חשוב וחולה מסוכן ונתנה היא לו איסורי הנאה וקיבל והיה לו שאר איסורי הנאה מעכו"ם לקבל אפשר בהאי הנאה כו' א"ד אפ"ה אינה מקודשת. אדם חשוב האומר תן מנה לפלוני ואקדש אני אותך בזה אי מוטל אותו פלוני עליו מקודשת וא"ל צ"ע. ועיין פסחים פ"ק והרי"ף ז"ל הביא הא דרב גידל המקדש כו' אין חוששין לקדושיו ובעל המאור הקשה דלרבא דפסק כר"ש בין לפני זמנו ולאחר זמנו א"כ מותר בהנאה והר"ן ז"ל כתב אף לר"ש מתשביתו משמע שלא כדרך הנאה ואסור בהנאה מ"ה לר"ש משבע דלא כתוס' פסחים כ"ח ב' יע"ש וקשה למה לי קרא לחמ"פ דאסור בהנאה לחזקיה ור"א הא משבע אסור כ"ש בפסח לרש"י. ולר"ת באלו עוברין דתערובת ונוקשה מותר להשהותו מ"ה ואסור באכילה מ"ה הוה א"ש דלנוקשה ותערובת צריך קרא באא"ע והוה א"ש קושית התוס' פסחים ע"כ לימא א"ב נוקשה ותערובת. ומ"מ קשה למה פסקו נוקשה ותערובת מדרבנן מאחר דלהנך מ"ה ואם נאמר אשה אינה מצווה בעשה דתשביתו כמו שצידדנו בזה כמ"א דהוה מ"ע שהז"ג א"ש דצריך קרא דחמ"פ אסור בהנאה לנשים וניפשוט ספק המ"ל מדרב גידל דלדידה שרי בהנאה עד הלילה מ"ה ולמה אין חוששין לקידושיו נהי מדרבנן אסור הוה למיחש מספק ש"מ כל היכא דלדידיה אין שוה פרוטה אינה מקודשת.