תיבת גמא, נח א׳

מהדורה: תיבת גמא, פרנקפורט דאדר, תקמ"ב

מפרשים:
1 בפסוק אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. נסתפקתי אבר מן החי שנתבטל חד בתרי אי שרי להושיט לב"נ לישראל בא בקבלה ומאחרי רבים להטות דבטל ברוב ולב"נ לא וליכא מידי דלישראל שרי לא נאמר אלא בגו הדבר להדיא הא ע"י ביטול איכא או דלמא ליכא מידי כלל ואמ"ה בריה מדרבנן ולב"נ ל"ש זה או בשר מהחי להר"ס ז"ל פ"ט מהלכות מלכים דאסור לב"נ יצויר בפשיטות גם לידיה סברא דלב"נ אסור ולישראל שרי דפוסק שם מפרכס' לישראל שרי ולב"נ אסור יע"ש. ופשיטנא לכאורה מהדא דבכורות וי"ו ב' חלב טהורה שריא לישראל וכתב הש"ך ז"ל בי"ד פ"א אות י"ב דגלי קרא דאמ"ה דווקא אבר או בשר לא מיץ החלב יע"ש ולרחב"ג סנהדרין נ"ט א' ב"נ מצווה על דם מהחי ולא ישראל יע"ש יש גירסאות קשה לא לישתמיט בחד דוכתא בש"ס לומר לרחב"ג חלב טהורה אסור לב"נ משום דם מהחי דם נעכר ונעשה חלב ובתר השתא לא אזלינן כמבואר שם בבכורת לכאורה וכמ"ש המ"א א"ח רי"ז במוס"ק יע"ש וכ"ת רחב"ג סובר איבריה מתפרקין כו' אכתי קשה מיץ החלב מכל האיברי"ם בא גם מדם וכמ"ש הגאון ז"ל בספר כרתי ופלתי ובשלמא לישראל בטל ברוב משא"כ לב"נ ש"מ דלב"נ נמי שייך ביטול ברוב. ועיי' מ"ל פ"א מהלכות משכב ומושב הי"ד ומרדכי סוף חולין בשם רבינו משולם דבר הב"א לעולם ע"י תערובת אי שייך ביטול ופריי לי"ד מזה. וי"ל דאדרבה רחב"ג סובר דם נעכר וליכא מידי. או דמקרא מפורש ויקח חמאה וחלב באברהם והא דלא מייתי בבכורות ההוא קרא לרבי יוחנן בפרק גיד הנשה דבשר מהחי מבשדה טריפה נפקא וב"נ שריא כקושית הכ"מ פ"ט מהלכות מלכים משא"כ לרחב"ג דם מהחי אסור נפיק היתר חלב מקרא דאברהם כדאמרן.