1אגדה. בהפטורה שופטים י"ג ושמו מנוח בילקוט הרשעים קודמים לשמם נבל שמו גולית שמו שבע בן בכרי שמו אבל צדיקים ושמו מנוח ושמו אלקנה ישי בועז מרדכי דומין לבוראן ושמי ה' יע"ש ירצו בזה כי שם הגוף ראובן שמעון אין הולך למרחוק אבל שם הטוב ע"י מעשיו הולך למרחוק כשמן הטוב ויותר ושם הגוף נטפל לשם טוב משא"כ הרשע עיקר שם הגוף כי ממנו יצא הרעה וע"י צא שם רע לעולם. שם ועתה השמר"י נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלו כ"ל טמא כי מצינו בנזיר יין עיקר איסורו וחומץ יין סייג וכן חרצנים וזגים סייג ליין ומצינו מן התורה סייג כא"ש ביבין שמועה להרשב"ץ במאמר חמץ שזה שהזהירה התורה בל יראה חמץ סייג שלא יאכל הואיל ולא בדיל מיניה כולי שתא ולפ"ז חצי שיעור בל יראה אפשר סייג לסייג א"צ ובנזיר ג"כ כהאי גוונא ולזה אמר המלאך אל תאכלו כ"ל טמא לרבות חצי שיעור כמו כל חלב חדא כי נזיר ה' היה מבטן כמ"ש ז"ל שהיו ישראל באותו הדור אינן זכרים צריך נביא בקדושה יתירה לחול שפע ה' עליו משא"כ כשישראל זכאין אף באין כ"כ קדוש יחול ע"י זכותם שפע נבואה עליו ולפ"ז הא דאמרו השופט לפי הדור פעמים למעליותא. ומש"ה צרך להרחיק מכל טמא או הואיל ומ"ה הוא הסייג אפילו מ"ש נמי אסור כי עשתה התורה כמה סייגים משא"כ מדרבנן לא הירשו סייג לסייג ועיין שמות כ"ג י"ג ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ואי"ה במ"א יבואר עוד.
