1ויצא הכהן אל פתח הבית חולין י"א מנלן דאוקמיה אחזקה כו' והנה כתבנו כמה פעמים בפריי לי"ד ובס' ג"ו דספיקא דדינא ל"ש לומר אוקמיה אחזקה כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין עיין כנה"ג י"ד י"ט ואמנם בממון בספיקא אין מוציאין ממון מיד המוחזק זה פשוט. ויש לראות לר' מאיר דלא אזיל בתר רובא היכא דליכא חזקה נגדו מדרבנן והיכא דאיא חזקה נגדו מ"ה כמו שיראה הרואה בחולין י"ב תוס' ד"ה פס"ח ופ"ו א"ב אף היכא דלא אפשר דאפילו לקולא מטהר בתינוק בצד העיסה תקשי ר"מ היכי אכיל בישרא דלמא במקום נקב קשחיט וחזקה שאין זבוח בשחיטה נגד הרוב כשירות ומ"ה הוה ליה ספק שקול כאמור וכ"ת דטוב כשירות והמיעוט מיעוטא דמיעוטא ולא אמרינן סמוך דא"כ היכי יליף לרבנן מפרה וכדומה ומהא דפרה דמזין עליה ואמאי לא אוקמה אחזקה מ"ה לר"מ י"ל דבהא מחולקין דר"מ סובר כי אמרינן סמך כל ששני הספיקות באין כא' כההיא דתינוק משא"כ פרה בתר רובא וכשירה הוא כוודאי דיינינן לה ותו כשמזין לטמא ולא מהני חזקה זו לומר סמוך ועי"ד סימן א' בזה. גם הא דס"ס הולכן אחריו בכל מקום אף להקל באיסור כרת וסקילה ומתירין י"ל בא' מב' פנים או דס"ס עדיף מחזקה עכ"פ ולא עדיף כרוב ומק"ו דחזקה יליף לה וזה למ"ד חזקה מקרא אבל לרב אחא בר יעקב דחזקה מהלמ"מ בהכרח דס"ס דקיי"ל דהולכין אחריו הוא מטעם דהוה כרוב ומרובאי ליף לה כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה ת"א דאין דנין ק"ו מהלכה ועיין פני יהושע בקו"א לכתובות ובב"נ י"ל דאי לו חזקה ולא רובא. ומיהו החותך בשר מפרכסת מבהמה שאירע ספק בשחיטה דבישראל כה"ג לוקה משום נבילה לפעמים כמ"ש בפריי לי"ד סימן י"ט ה"ה ב"נ נהרג באמ"ה כזה דל"ש מי איכא מידי דלישראל לא אהני כלום. וחותך בשר מפרכסת מאותם שמטמאים קרעו כדג וכדומה מותר לב"נ דכמתה ממש הוא ויראה ה"ה בישראל כה"ג בשחט שנים ואח"כ נשברה מפרקת ורוב בשר עמה וכדומה דלית ביה לאו דלא תאכלו על הדם והוי יודע הא דאזלינן בתר חזקה משמע אף בדיני נפשות כמו שיראה הרואה בתוס' כתובת דף כ"ב ב' ד"ה הבא דעד בחנק קאי דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומ"ה אוקמא אחזקה ובחולין י"א א' ד"ה אתיא מעדים זוממין דחזקה משעה שנולד לא היה טריפה יע"ש אבל בתה"ד סימן ר"ז שהעתיק תשובה א"ז הגדול וז"ל חזקה שאינה פוסקת הבאה מחמת רוב כמו אין אדם עושה בעילתו זכות אין העדין חותמין אא"כ נעשה בגדול ואין פורע תוך זמנו דרוב אין עושין כן וסמכינן אחזקה כזו אפילו בדיני נפשות וחזקה הפוסקת אשה זו בחזקת פנויה בחזקה א"א יע"ש משמע דבד"נ דאמרינן בקדושין פ' סוקלין ושורפין על החזקות בנה כרוך אחריה הטעם חזקה מחמת רובא אבל חזקה הפוסקת כמו אשה בחזקת א"א ול"ד זו ה"ה כחזקה דנגע דלאו וודאי דיתמעט נמי אין הולכין בד"נ בתר חזקה ומיהו הא דהעמיד האם בחזקת צדקת י"ל הוה מחמת רובא דרוב אין מזנין והדברים ארוכים ואי"ה בס' ש"ה אבאר עוד.
