1קשיא לי במה דאמרו בנזיר כ"א ב' הביאותיו באות א' צריכא למימר דאשה ששתה יין דלוקה והא התוס' בגיטין ל"ג א' ד"ה ואפקינהו הקשו נזיר איך לוקה התראת ספק דלמא ישאל על נזירותו אלא מוקמינן אחזקה ובט"ז י"ד שכ"ג אות ב' הקשה דהתראה לאו התראה דוודאי ישאל על נזירותו שלא לקה וע"ש ובמהרש"א ז"ל ותי' כי הספק שמא ימציא פתח דאל"ה לא מהני חרטה מחמת יראת העונש ולפ"ז למ"ד התראת ספק שמיה התראה לק"מ קושית התוס' וא"כ מה פריך פשיטא הא ממשנה נזיר שהיה שותה יין י"ל דלוקה דהתראת ספק שמיה התראה משא"כ אשה שבעלה מיפר לה וא"צ פתח חרטה כלל אימא דלא תלקי כלל דלאו התראה כלל דוודאי תשאל מבעלה וגם עלה בעצמו יתיר לה ול"ש גם תירץ מהרש"א ז"ל יע"ש אפ"ה לוקה דמוקמינן אחזקה דהשתא הואיל וקיבלה התראה לוקה וצ"ע.
