1קהלת זיי"ן פסוק זיי"ן כי העושק יהולל חכם ויאבד לב מתנה יראה לפרש כי קרח חכם גדול היה רק עשרו וגדולתו הטעתו ועשירות שיש לאדם ע"י עמלו ויגיע כפו אין מערבב כ"כ האדם וגם רואה השגחתו יתברך משא"כ עשירות שבא פתאום בלי טרח מהולל ומערבב לב האדם וקרח לא היה בכלל השיעבוד וכל שבט לוי והיה לו עושר גדול בביזת מצרים יותר מכל ישראל ובעושק היה לא מן הדין לכן העושק ההוא אובד לב מתנה כמ"ש רמ"א ז"ל שם ב' לבבות יש לאדם א' בטבע והוא רע מאניי והב' יצר טוב מה' והעשק יאבד את לב מתנה ונשאר רק יצר לב האדם רק רע כל היום. ובמשה רבינו ע"ה חכם לב יקח מצות זה משה שכל ישראל עוסקין בביזה אע"פ שלא היה בשיעבוד ולמה יטול חלק בביזה תירצו ז"ל שפרעה ביישו ב"פ אל תוסף ראות פני ויגרש מאת פני פרעה והמבייש לת"ח נותן ליטרא דהבא כ"ש למשה רבינו ע"ה והוא לא רצה ליטול כלום רק מצות ופירשו ז"ל חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט משלי יו"ד ח' היינו פרעה שהוציא מילין בשפתיו נגד משה ילבט ביסורין ומשה רבינו לא לקח ממונו כלום כאמור ועיין פרשת דרכים ובשאר מפרשים. וכמה גדול כח המחלוקת כמאמרם ז"ל. ובעז"ה עדיין יש בישראל ומוסיף והולך. אומרים הלצה פרשה זו יפה נדרשת דבר בעתו מה טוב ושלא בעונתו לא נאה לדרוש בפסח דיני סוכת או יוה"כ וכדומה ופרשה זו מחלוקת יפה נדרשת תמיד כי אין שעה שאין מחלוקת והכל בזמנו ובבית הכנסת משיחים מן חיים ומתים וכל המחלוקת שם נעשה וכשיוצאים הולכים למסור וקורא אני עליהם שתולים בבית ה' יליף שתול פלגי מים תיגרא דמיא כו' בחצרות כו' יפריחו עושה המחלוקת פרי ה' יתן אהבה ואחדות ויגאלנו אמן.