מקור אסתר ד׳:ב׳
2 וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃
פירוש תרגום שני על אסתר ד׳:ב׳
2 ואתא לקדם תרע פלטורין דמלכא מטול דגזירתא איתגזרת דלא ייתי אנש לתרע בית מלכא בלבושא דשקא.
3 הוה גברא מן דבית ישראל אזיל לגברא עממיא ואמר ליה אנא בעי מינך ניהוי אנא ובנוי ואיתתי לך לעבדין ובלחוד נשתיזב מן הדין קטלא.
4 אמר ליה גברא עממיא לבר ישראל לא חזית מה דכתיב בדיטגמא דפרס מלכא אחשורוש דכל גבר עממיא דמשתכח בצידוי גברא יהודאה מתקטיל כוותיה.
5 בכין הוה גברא בר ישראל אזיל לביתיה בעקתא רבתא.
6 בה שעתא אתקיים על דבית ישראל מה דכתיב בספר אוריתא דמשה ותזבנון תמן לבעלי דבביכון לעבדין ולאמהן ולית דקני. ובכל יומא ויומא הוה כל גברא וגברא אזלין וקורין בדיטגמא דפרס מלכא אחשורוש ומינה הוו ידעין כמה אית להון ניחא בגו עלמא בכין אתקיים על דבית ישראל מה דכתיב בספר אוריתא דמשה ויהוון חייך תלן לך מקבל ותהי תוה ליליא ויומא ולא תאמין בחייך בצפרא תימר לאימת יהא רמשא ולרמשא תימר לאימת יהא צפרא מן זעוותא דלבבכון דאתזועון ומן חיזו עיניכון דתחזון.