טעמי המנהגים תתס״ט

1 טעם. שאם חל פורים ביום א' מתענין ביום ה' שלפניו ולא ביום ו' שלפניו. משום כבוד השבת שלא יוכלו להכין צרכי שבת ביום התענית אם הי' מתענין ביום ו' שלא הי' יכולין לטעום התבשילין של צרכי שבת. לבוש סי' תרפ"ו סעי' ב':

2 קונטרס אחרון ביום ה' שלפניו. אם הוא נדתה וחל בו ברית מילה יעשה סעודת המילה ביום התענית שהוא יום ה' ולמחר בע"ה יתענו להשלים מה שלא התענו. רמ"א סי' תרפ"ו. ועי' ט"ז ופ"מ שם סק"ב. ומשמע אפי' יותר מיו"ד. באר היטב שם סק"ה ע"ש. וע"ל בהשמטה לסעי' תתקכ"ה בד"ה והגאון: ולענין קריאת ויחל אם אין בבהכ"נ עשרה מתענים או אם חל באחד מימי השבוע שאין בו קריאת התורה אין לקרות ויחל. אבל אם חל בב' או בה' כיון שבלא התענית היו קורין היום בתורה אין כאן הוספת ברכה ולכן אם יש שם ששה מתענים רשאי לקרות ויחל בשחרית. אבל במנחה אין קורין כשאין עשרה אפי' חל בב' או בה'. שערי אפרים שער ח': ובס' עבודת הקודש כתב בשם ברכ"י וז"ל הא דבעי עשרה מתענין ה"מ בתענית צבור שקבלו עליהם ע"כ צרה שלא תבא אבל בד' צומות אפי' שאין מתענין אלא ו' או ז' והשאר חולים או אונס אחר יכולים לומר ענינו ולקרות ויחל אף שאין עשרה מתענים בבהכ"נ ע"ש. ועי' ט"ז סי' תקס"ו סק"ג וסק"ה בענין קריאת ויחל ובאיזה זמן שקורין ויחל גם בשחרית. ועי' פמ"ג שם סק"ז. ובשובבי"ם קורין בשחרית ביום ה' פרשת השבוע ובמנחה ויחל. פמ"ג סי' תרפ"ה. ועי' רמ"א סי' תקפ"א סעי' ב':

3 של צרכי שבת. חל פורים ביום א' אין נכון להביא המגילה לביהכ"נ אפי' במקום שערבו. משום שמכין משבת לחול דומיא להביא יין להבדלה שכ' המ"א סי' תרס"ז סק"ג בשם מנהגים דאסור להביא יין מיו"ט לחבירו. וגם במהרי"ל אוסר לחפש הס"ת משבת ליו"ט משום הכנה: