טעמי המנהגים פ״ד

טעם. שתקנו לומר אבינו בברכת השיבנו ובסלח לנו מה שאין כן בשאר הברכות. משום שאנו מזכירין לפניו שהאב חייב ללמד לבנו ע"כ אנו אומרים השיבנו אבינו לתורתך ובסלח לנו משום הא דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ע"כ אנו מזכירין רחמי האב כדכתיב כרחם אב על בנים שירחם עלינו ויסלח לנו. טור סי' קט"ו:

קונטרס אחרון וטעם שתקנו הבדלה בחונן הדעת. לפי שאין אדם מגיע לדעת בין קודש לחול ואור לחושך אלא אחר חכמה גדולה ויגיעה רבה. מטה משה אות תצ"ו בשם אבודרהם.