1עוד טעם. שלוקחים ד' מינים אלו דוקא. מפני שהד' מינים אלו הם אינם תחת שר ומזל רק תחת הקב"ה כ"כ הקדמונים ועפ"י הדין לא היו ישראל רשאין להשתמש בד' מינים אלו שהוא כמשתמש בשרביטו של מלך אלא שישראל נקראים בנים וזה מעיד שהקב"ה יכול למחול עונות לישראל ואם הי' לו דין מלך לא הי' יכול למחול דמלך שמחל של כבודו אין כבודו מחול משא"כ אם ישלו להש"י דין אב וזה מוכח מנטילת הד' מינים. בשם הרב הגדול מ' חיד"א. וזה כוונת הפייטן ביוצר ליום א' דסוכות מאמר המתחיל אקחה פרי עץ הדר כו'.2ובארבעת אלה תאב. להללו בם כאב. לכאורה הדברי' צריכי' ביאור וטעם. רק שמנטילת המינים מוכח שיש לו דין אב עלינו ואנחנו בנים. היכלי שן:3קונטרס אחרון בד' מינים אלו. ובמדרש ויקרא פ' ל' כתב וז"ל פרי עץ הדר זה הקב"ה שכתוב בו הוד והדר לבשת כפות תמרים זה הקב"ה שכתוב בו צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקב"ה דכתיב והוא עומד בין ההדסים. וערבי נחל זה הקב"ה דכתיב ביה סולו לרוכב בערבות ביה שמו.: כתב בסדה"י צריך כל אדם להשתדל בעבודה הזאת ואל תהי קלה בעיניו שאחר שיש בה יחוד השי"ת ואהבתו ראוי להחזיק בה ואל יסמוך לומר עם הקהל אני נוטל כי היא סמיכה של הבל כי לא נתקן לולב לקהל אלא שיטול אותו מי שאין לאל ידו משגת לקנות לולב לעצמו או שבא מן הדרך או שאירעו איזה אונס ולא קנה לו לולב ואתרוג תנאי ב"ד הוא שיועיל לו נטילתו בלולב הקהל אבל מי שבידו ספק לקנות ולחבב המצוה ולהדר אותה לא ידחה אותה מעליו שהיא גדולה במאד מאד בכמות ובאיכות ומגיע לו תועלת רב אם לנפשו אם לגופו אם לכל אנשי ביתו שניצולים מכל צרה ומכל גזירה רעה אם עושה אותו כתקנה. ועוד אעפ"י שיטול לולב הקהל לא יוכל לנענע אלא פעם א' לצאת י"ח מצוה אבל הנענועים האחרים בג' מקומות מן ההלל ולהקיף בו בזמן ההושענות איך יעשה: ואם הוא במקום שהאתרוגים אינם נמצאים גם הלולבים באים מארץ מרחקים ואינו יכול להשיג דבר שיצא בו י"ח מפני שדמיו יקרים ואין ידו משגת יקנה מן הבא בידו ד' מינים הללו להיותם בידו בשעת ההלל ויברך על אותו שנבחר לקהל ובו יצא י"ח ומה שיש בידו יהיה לחבוב המצוה וליחד ש"ש מן הבא בידו וצדקה יחשב לו עכ"ל ע"ש. וע"ל בהשמטה לסעי' רנ"ו: ובספר עמק ברכה כתב בשם התוס' דמה שאמז"ל בפ' רבי עקיבא למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. תפוח היינו אתרוג כי כיון שדר משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותן עליו. וריח אפך כתפוחים מתרגמי' כריח אתרוגא עכ"ל התוס':
