טעמי המנהגים תשל״ז

1 טעם. שתיקנו חז"ל להתוודות עי"כ במנחה. לפי שחששו שמא תטרף דעתו עליו שישתכר בסעודה ולא יוכל להתוודות אח"כ ומ"מ כל יחיד יוכל לחוש לעצמו שמא מעת המנחה עד עתה נכשל באיזה עבירה ח"ו ע"כ טרם כניסת יוה"כ יאמר בלחש הוידוי קצרה אשמנו ותועיל לזה הוידוי הזה. עי' יומא דף פ"ז ע"ב ועי' מטה אפרים סי' תרי"ט סעי' ח':

2 קונטרס אחרון עוד לא אעשה כמוהו. בספר דברי ילחק פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל ועשרתם ערבתם הדליקו את הנר. כי הנה עשרה ימים הם מיוחדים לתשובה ולפעמים אם יתעכב מלשוב בהם ישוב עכ"פ בעיוה"כ. ואם כבר פנה גם היום הזה אזי יש להתעורר עכ"פ בעת הדלקת הנרות שכבר נטו צללי ערב. וז"ש עשרתם שכבר עברו עשי"ת. ערבתם שכבר עבר ערב יוה"כ ועתה הנה הדליקו את הנר והוא רגע האחרונה ועד מתי לא תתעוררו לשוב בתשובה: ובספר בני יששכר מאמרי שבתות מאמר ו' סי' י"מ כתב בשם הרב הגדול מו"ה חיד"א זלה"ה שפי' בשם האריז"ל שלשה דברים צריך אדם לומר וכו' בע"ש בעוה"ז. שהוא דומה לערב שבת ע"ד שאמרו מי שטרח בע"ש יאכל בשבת. עם חשכ"ה. היינו בימי הירידה לעת זקנתו יאמר לנפשו וכוחותיו עשרת"ם. כבר השתדלתם להשיג עשירות. ערבת"ם. כבר השתדלתם להשיג תאוות הערב. הדליקו את הנר. מעתה חובת עליכם להדליק כוחות הנשמ' הנק' נר ה' נשמת אדם. ע"כ לא אמר הדלקתם רק הדליקו בציווי עכ"ד: בספר ישמח משה ליוה"כ כתב שאמר קודם כל נדרי. אחינו בני ישראל שימו נא על לב שבבגדים האלו שאנחנו הולכים כעת באלו הבגדים עצמן נלך לעולם העליון ליתן דין וחשבון לפני ממה"מ הקב"ה ע"כ נדמה דעתינו כאלו אנחנו עומדין באלו הבגדים לפני כסא הכבוד ליתן דין וחשבון. ע"כ נתחרט בחרטה גמורה כי אז בודאי מתחרטים באמת. רק שאז לא יועיל החרטה אבל עכשיו מועיל. ע"כ נתחרט בלב שלם על פשעינו ונקבל עלינו באמת שלא נשיב עוד להן ונבקש מחילה וסליחה מאת מלך מוחל וסולח: ובספר כולם אהובים בתיקון הנפש פ"ח כ' בשם הרב הצדיק הקדוש מו"ה משולם זוסיא זצוק"ל מה שאמר אליהו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים. היינו ברמז על ב' סעיפים שבש"ע היינו בסי' א' שם כ' שויתי ה' לנגדי תמיד ובסימן רל"א כתב בכל דרכיך דעהו. ור"ל שאתם מדלגים אותן הסעיפים שהן הן גופי התורה: