טעמי המנהגים תשי״ב

טעם. שאין אומרים א"מ כשחל בשבת. מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת. ר"ן פ' בתרא דר"ה:

קונטרס אחרון הרם קרן. ובשם הרב הצדיק הקדוש מ"מ מקאזניץ זצוק"ל בדרך הלצה מה שאומרים אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך. דהנה איתא בגמרא לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. וענין גרים הוא ענין כמו שנותן מעות לחבירו שיתן לו רוחים. והנה דרך בני אדם אם הלוה הוא איש בטוח אזי מלוה לו מעות ויניח אצלו מעות על זמן כדי שיעלה לו רוחים. ואם הלוה אינו איש בטוח גם על הקרן אזי תובע את הלוה שיתן לו מהר הקרן ואף אם הלוה מבטיח לו שיתן לו רוחים אינו משגיח ע"ז כיון שהקרן אינו בטוח. והנמשל מובן כיון שישראל בעוה"ר בהגלות נשקעים בין האומות ובכל יום הולכים ודלים הן בנפש הן בגוף ולומדים ממעשי הגוים כמאמר הקרא ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם. א"כ כשהקרן אינו בטוח אינו רוצה בהרוחים והגרים המה הרוחים להקרן. ע"כ אנו מתפללים הרם קרן ישראל עמך. ר"ל כיון שהקרן היינו ישראל בעצמם אינם בטוחים א"כ פדה אותם כדי שלא יפסיד ח"ו הקרן דהוא ישראל ואל תשגיח על הרוחים.