1
טעם. שצריך אדם לאזור אזור בשעת התפלה אפי' יש לו אבנט שאין לבו רואה הערוה. משום הכון לקראת אלהיך ישראל שזה הוא הכין כשחגור אזור במתניו. נראה הוא עומד יותר זריז מכשהוא בלא חגורה וה"מ תפלה כגון י"ח. אבל לענין ק"ש ושאר ברכות אין לחוש בחגורה רק שלא יהא לבו רואה ערותו שיהא לו מכנסים. טור סי' צ"א. ועי' ב"י ולבוש שם.
2
קונטרס אחרון אזור בשעת התפלה. בספר מנחם ציון מהרב הצדיק הקדוש מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל פ' תצא כתב. כבר דברתי עם המגיד. טעם. למה הולכין בשני חגורות. ואמרתי שכך כתיב והי' צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו. שכשאדם חוגר א"ע בחגורה אחת הוא מדמה א"ע ליוצרו שנאמר וילבש צדקה כשריון. ובהשנית אוזר א"ע באמונה שיהי' נוכח ה' דרכו תמיד ולא ישכח את ה'. ואמת נכון הדבר כי במלבושי אבותינו מימי קדם יש על כל דבר כמה סודות ושכל עליון. כי הנה מה שאנו מברכין בכל יום מלבוש ערומים שניתן באדם שכל והוטבעה בו בושה להכלם לילך ערום. ומה טובה יש בזה הלא הי' טוב יותר אם לא מצטרכין למלבושים והי' הולכין ערומים כבהמות שאעפ"כ חם להם ביותר. רק בלתי ספק יש בזה טובה ושכל פנימי. והמשנים מלבושיהם משחיתין הכוונה. כי אנחנו ב"י צריכין להיות מובדלין מאוה"ע בכל ענינינו ולא להשתוות להם בשום דבר:
