טעמי המנהגים תרצ״ח

טעם. שאין אומרים בר"ה ובי"כ מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון. משום דר"ה וי"כ לא מקרי מועד משום דמועד הוא לשון ועד כלומר שהי' ישראל מתוועדין ביחד במקום שבחר השם ית' לשבחו בשילה או בירושלים ושמחים יחד בשלמי שמחה וחגיגה וזה לא הי' כ"א שלש פעמים בשנה כמו שכתוב בפירוש שלש פעמים בשנה וגו' ולא בר"ה ולא בי"כ.

ומטעם זה. א"א ג"כ והשיאנו י"י אלהינו את ברכת מועדיך וכו' דברכת מועדיך לא שייך אלא בג' רגלים דכתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. לבוש שם סעיף ח':