1טעם. שאין תוקעי' בערב ר"ה. כדי להפסיק בין תקיעות שהם דרבנן ובין התקיעות שהם דאורייתא. ט"ז שם ס"ק ד':2קונטרס אחרון בערב ר"ה. נוהגין לעשות התרת נדרים בער"ה. עי' ח"א כלל ל"ח סעי' ח'. ויכול להיות אפי' בקרובים. יו"ד סימן רכ"ח סעי' ג'. וגם אין חשש אם הב"ד קרובים זל"ז. לבושי מכלול סימן כ'. ונוהגים שהמתירים יושבים והמודר עומד. ואם הוא ת"ח מושיבין אותו. עי' פתחי תשובה שם סק"ג: הנוהגים בכל ע"ש לומר קודם מנחה מזמור ק"ז בתהילים הודו לה' כו' וזמר ידיד נפש. אומרים אותו גם בער"ה קודם מנחה. לפי שמזמור הזה הוא על הארבעה שצריכים להודות. ויאמרו גאולי ה' הוא רמז ג"כ על פדות הנפש. וגם אומר אוילים מדרך פשעם שהוא מעורר הלב לתשובה. וזמר ידיד נפש הוא מלהיב הלב לעבודת הבורא. מטה אפרים סימן תקפ"א סעי' נ"ז: אם חל יו"ט בשבת א"א בערבית לא לכו נרננה ולא לכה דודי רק מתחילין מזמור שיר ליום השבת וקצת אנשי מעשה נוהגין להתחיל מזמור לדוד הבו לה' ואומרים אנא בכח ולכה דודי הראשון ומדלגין ומתחילין בואי בשלום. ואח"כ אומרים מזמור שיר ליום השבת כו'. והנוהגים לומר קודם ברכו כגוונא א"א אותו היום רק מיד אחר הקדיש מתחילין ברכו. שם סימן תרכ"ה סעי' מ"א: וטעם שאין אומרים מעריבים בר"ה כמו בשאר יו"ט. לפי שהעם מתענין לא רצו לטרוח עליהם להאריך בביהכ"נ שהרי אין צריכים להשלים. והואיל ובלילה ראשונה א"א אותו מטעם זה. א"א אותו בליל ב' ג"כ. עוד טעם. משום דהמעריבים הם כולם שירות ותשבחות לכך א"א אותו. לבוש סי' תקפ"ב סעי' א'.
