טעמי המנהגים תרנ״ב

טעם. שאם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרין הקינות ולא קודם לכן. משום שמילה צריכים לעשותה בשמחה כדכתיב שש אנכי על אמרתיך. אבל אחר שגמרו הקינות כבר אמרו פסוקי דנחמה ושמחה. לבוש סי' תקנ"ט סעי' ז'. ועי' קנטרוס אחרון לט"ה בהשמטה לסעי' תתרמ"ב בד"ה ועי' הלק"ט:

קונטרס אחרון פסוקי דנחמה ושמחה. מילה בט"ב נוהגין לכנות שם הילד מנחם כמו שאם תהי' מילה בפורים מכנים אותו מרדכי. שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ח'. ועל מש"כ המחבר סי' תקנ"ט סעיף ח' בעל ברית לובש בגדים אחרים. כתב בס' כרם שלמה אבל מנעלים דאסור מדינא דגמרא אסור. וע"ל בהשמטה לסעי' תתרמ"ב בד"ה ועי' הלק"ט: